חשיפה לחיידקים

חשיפה לחיידקים  \  אהוד קלפון

 

חוקרים אמריקאים גילו, שחשיפת ילדים לחיידקים, הכרחית לבריאותם בהתבגרותם, וממליצים להקל על מידת הסטריליות בעת גידולם. הם טוענים שגידול ילדים בסביבה מאוד נקייה וסטרילית, עלולה לגרום להם לחלות בדלקות בבגרותם.

בעבר הלא רחוק, חי האדם בסביבה טבעית, פחות היגיינית, וגופו התחסן מכך. אך בעת המודרנית, הוא עבר לסביבה מאוד סטרילית שאינה מטיבה עם בריאותו בעת זקנתו. החוקרים עקבו אחר אורח חייהם של 3327 בני אדם (ילדים ומבוגרים) בפיליפינים ובארה"ב, במשך שנים רבות, והשוו בין שתי האוכלוסיות. הילדים הפיליפינים חיו בסביבה עמוסת חיידקים גורמי דלקות שונות, בזמן שהילדים האמריקאים שבמחקר, חיו בסביבה יותר סטרילית מחיידקים, כי השתמשו יותר בסבון ובחומרים אנטיספטיים.

תוצאות המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Northwestern בארה"ב, התפרסמו ב 9 בדצמבר 2009  בכתב העת המדעי "Proceeding" . הם גילו שתינוקות וילדים שחיו בסביבה עשירה  בחיידקים, התפתח חיסון בגופם, שמנע זיהומים בהזדקנותם.

החוקרים טוענים שהילדים צריכים לחיות בסביבה טבעית שבה מתקיימים חיידקים עם בני אדם מזה הרבה דורות, על מנת שהגוף יהיה מחוסן בעת בגרותו. כתוצאה מדלקות בתקופת הילדות, מערכת החיסון לומדת איך להתגבר על חיידקים בתקופת הזקנה, ואף להגן על האדם ממחלות כלי דם. תפקיד המערכת החיסונית הוא להגן על גופנו מפלישת חיידקים ומיקרואורגניזמים למיניהם. פתוגן (גוף זר), החודר לגוף האדם ומעורר את המערכת החיסונית לתגובה נקרא אימונוגן.

המערכת החיסונית מזהה את הפתוגן, ומפעילה נגדו תגובה חיסונית המנטרלת ומסלקת אותו. בדרך כלל, המערכת מזהה את תאי הגוף, אינם פוגעת בהם או פועלת נגדם, ולא נגרם נזק עצמי לאברי הגוף. אך כאשר נוצר פגם במערכת החיסונית, מתפתחות מחלות אוטואימוניות, שבהן נתקפים תאי הגוף עצמם, ולא רק הגופים הזרים החודרים לגוף. במקרה זה, חודרים לימפוציטים מסוג T לאחד מאברי הגוף, והורסים את תאיו, כגון הרס תאי הלבלב המייצרים אינסולין, ועוד רבים אחרים.                

 

                                                              

 


Comments