תחושות בטבע

תחושות בטבע  \  אהוד קלפון                                         

מראה נוף בטבע  נותן תחושת  עוצמה, מרחב וריחוף על פני יצירת מופת, שכל הפרטים בה משלימים זה את זה בהרמוניה ויזואלית אין סופית. הנפש לא מוצאת שובע ממראה מגוון בזויות קרינה שונות במהלך היממה. השפעת רוגע הנוף, על השלווה הפנימית של אדם, היא מידית, ומעלה את נפשו לגבהים לא מוכרים בערים צפופות רועשות ועשנות. עוצמת האינטראקציה עם נופי הטבע מתגברת ככל שצוללים אל מעמקי הפרטים המרכיבים את השלם.   

המבט מתמקד במדרון הר, שכולו מכוסי ביער צפוף של אלון מצוי, ולרגליו זורם נחל איתן. בגדות הנחל, פורחים הרדופים, צמחי קנה, שיחי פטל סבוכים ועצי ערבה ענפים, והכול ארוג במארג של יצירת מופת.   ממול מתנשא מדרון נגדי, שבו הצמחייה דלילה עם אחוז כיסוי נמוך. במורד ההר, שולטים עצי חרוב, מלווים בשיחי אלת המסטיק, עם קרחות מסולעות בחורש.  

המדרון האחד פונה לצפון (מפנה צפוני) וכולו מכוסה בצמחים והמפנה הדרומי מכוסה רק בחלקו. שני המפנים מקבלים כמות גשמים זהה, אולם קרינת השמש מרוכזת יותר במפנה הדרומי, שם הטמפרטורה גבוהה, המים מתאדים בקצב מהיר, והצמחייה דלילה יחסית.

במבט חודרני יותר, אפשר לראות  פשושים מנתרים בסבך, בין ענפי הלבנה הרפואי וענפי אלון התבור. הם הסתגלו לתעופה בתוך סבכי החורש בלי לפגוע בכנפיהם. על גבעה סמוכה רואים גיאופיטים פורחים במרחבים פתוחים, בין עצי היער. הרקפות בולטות בשטח, אך  גם נרקיס, נץ החלב, נורית ועירית מצאו את מקומם היער. 

בעמק קטן, בולטת פריחת כלניות צבעוניות, כאילו אמן עיצב וארג מרבדים בכל הצורות הגאומטריות. חלקות קטנות חרושות לפי קווי גובה, מבליטות את הצבע האדום של אדמת טרה רוסה. חלקות אחרות בולטות בצבע הצהוב של השלף שלאחר הקציר, וחלקות גדולות במישורי העמק, בולטות בצבע הירוק של גידולי שלחין בשדות. 

בשדה הפתוח נראים  עפרונים מלקטים זרעים, שעפים ונוחתים בלי הרף. גם להקת עורבים מפגינה נוכחות מעל צמרות העצים, במעוף ראוותני כבד. קולם אינו משתלב בהרמוניה הווקאלית של יתר ציפורי השיר המזמרות בחן. בוסתן טרסות הנשקף מעל אחת הגבעות, מזכיר את תיאורי הטבע בשיר השירים : "אל גינת אגוז ירדתי", פרדס רימונים , התאנה חנטה פגיה, וערוגות הבושם.
על טרסות הבוסתן, גדלים עצי פרי, צמחי מקשה, צמחי גן ירק, צמחי תבלין וגפנים משתרגים על קירות האבן. בוסתן טרסות בהר, שימש בעבר לגידולים חקלאיים מגוונים, לצורכי המשפחה. הבוסתן סיפק פירות ירקות, תבלינים, צמחי מרפא ובשמים. גיוון הגידולים בבוסתן מנע פגיעת מחלות ומזיקים בכלל הגידולים. לכן לא היה צורך להלחם במחלות ובמזיקים התוקפים היום כל צמחי הגן, המטע והכרם.

מהמצפור הגבוה, אפשר לראות ולדמיין כפר תנ"כי שממנו יורדים אנשים אל המעיין ואל הבאר כדי לשאוב מים, אל כדי החרס שבידיהם. מרחוק נראית אמת מים הבנויה על צלע גבעה באורך של מאות מטרים. בתעלה הפתוחה זרמו מים בגרביטציה בגלל השיפוע הקל מהמעיין עד לטחנת קמח עתיקה. אנשים באו ממרחקים עם שקי חיטה ושעורה עמוסים על גבי גמלים וחמורים ונשארו ללון בחאן שבטחנה עד שהגיע תורם לטחון את תבואתם.

חזיונות היסטוריים עולים לנגד עינינו, כולל דמויות של אנשים מהעבר, צועדים בשבילים המובילים אל טחנת הקמח. אנשים פורקים חיטה ומעמיסים קמח על בהמותיהם בטחנה, שיירות מתקרבות ושיירות עוזבות, הכול חי וצבעוני, הקולות מוכרים ושפת העבר מובנת גם היום.

מעבר לגבעה, על משטח כמעט מישורי, נמצא בית בד עתיק שבו עדיין מונח גלגל אבן ענק ששימש לריסוק זיתים. סמוך לו, חפורה ברכה קטנה בסלע לאיסוף שמן. בקרבת מקום נמצא משטח חצוב בסלע לדריכת ענבים בגת, ולידו בולטים שרידי מחצבה עתיקה שממנה חצבו אבנים לבניית בתי הכפר שעל ראש הגבעה.

השקט מסביב, לא מעיד בהכרח על חיי שלווה שהיו לתושבים הקדומים שחיו כאן.  אפשר לחוש את הקשיים שהיו להם במציאת מים בשנות בצורת, בהתגוננות מתמדת מפני פולשים זרים, בחוסר אונים נגד מחלות שתקפו אותם, בתחושת רעב ממושכת בשנות בצורת, ובמגפות  שהביאו כליה על אוכלוסיות שלמות שחיו במקומות הנראים לנו היום פסטורליים למדי.

כשאנו עומדים בין שרידי היישובים העתיקים יש לנו תחושה של המשכיות הדורות והערכה על מעשיהם, עמלם, והישרדותם בתנאים הקשים שבהם הם חיו. זה גם מעורר התפעלות מהקידמה של דורנו בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, החלל, התקשורת, האמנויות ועוד. אפשר למדוד, לשקול, להשוות, לצפות ולעקוב אחר השינויים העונתיים, ואפשר לזהות תופעות טבע למיניהן. אולם בלי לחוש את מקצב החיים בטבע, בעזרת כל חושינו, לא נהיה מחוברים אליו באמת. אפשר לדמיין איך אנשים חיו בעבר על תל עתיק החולש על אם הדרך, להתפעם מחילופי עונות בשדות, לחוש קשר חווייתי ואהבה לנופי הטבע, ולהשתלב רגשית בתוכם.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                              

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments