אלרגיה לאבקת פרחים

אלרגיה לאבקת פרחים   \  אהוד קלפון

יש אנשים הסובלים מאלרגיה בעונות הפריחה, ואחרים סובלים מאלרגיות לחומרים שונים לאורך כל השנה. אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית לחומרים החודרים לגוף, או באים במגע עם הגוף וגורמים לתופעות לוואי שונות. אלרגנים הם חומרים חיצוניים הבאים במגע עם הגוף ומעוררים אלרגיות. תפקיד המערכת החיסונית הוא להגן על הגוף מפולשים מסוכנים, אולם קורה שחודר חומר לא מזיק לגוף ובכל זאת מופעלת בטעות המערכת החיסונית נגדו. דבר זה גורם לתופעות לוואי, לעתים מתונות ולעתים קשות.

האלרגנים הידועים מבין הצמחים (מאלה המייצרים כמות גדולה של אבקת פרחים), הם: ברוש, ערער, זית,  אורן, תמר, אגוז פקאן, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, אילנתה, שיטה, אשל, לענה, כתלית יהודה, סרפד הכדורים, דשא , דגניים למיניהם ועוד. לטענת המומחים, לרבע מכלל האוכלוסייה בישראל יש רגישות אלרגית כלשהי, עונתית או שנתית. בתוך הבית, מעוררי האלרגיות יכולים להיות קרדית האבק, עבשים, חיות בית, נוצות, ציפורים ולעתים גם מכרסמים. יש אנשים אלרגיים לעקיצות דבורים ועכבישים, ואחרים אלרגיים לסוגי מזון, לתרופות וכדומה. תופעות האלרגיה הנפוצות ביותר אצל בני אדם הן: קדחת השחת, קצרת, גרויי עור, ועוד.

בעונת הסתיו יש אלרגנים אופייניים שמקורם באבקת פרחים המתפזרת על ידי הרוח הסתווית. הבולטים שבהם, הם שיחי לענה חד זרעית הצומחים בר בטבע ושיחי לענה תרבותית הנטועים בגינות נוי. בעונת החורף, האנשים מבלים יותר זמן בבתים סגורים, שבהם האבק מכיל גם חרק קטן בשם קרדית האבק, העלול לגרום לאלרגיות מתמשכות בדרכי הנשימה. בעונת האביב, יש הרבה יותר אנשים הסובלים מאלרגיות, בגלל שפע הפרחים המפיצים את אבקתם ברוח, ואז מופיעים רוב התסמינים בדרכי הנשימה. הצמחים שעלולים לעורר תגובות אלרגיות באביב, בגלל תפוצת אבקתם הרבה, הם: ברוש, אורן, זית, אגוז פקאן, עצי תמר זכריים, צמחי דגניים ועוד.

הקיץ פחות בעייתי, בגלל מיעוט פריחה, אולם הסובלים מכתלית ימשיכו להרגיש את אבקתה באוויר עד לסיום פריחתה באמצע הקיץ. בימים חמימים עם רוח אביבית, יש עליה בכמות גרגרי האבקה באוויר. אם יורד גשם ואפילו קל ביותר, הוא מנקה את האוויר מאבק ומאבקה, ויש פסק זמן לסובלים מאלרגיות באוויר החופשי. יש ארצות שבהן מדווחים בכל יום בתקשורת, על כמות האבקה הנמצאת במטר קוב של אוויר, על מנת להזהיר את הסובלים מאלרגיות. למשל 1500 גרגרי אבקה במ"ק נחשבת גבוהה למדי, אולם לעתים יש ריכוז העולה על 6000 במ"ק, הגורם לתופעות המתקבלות בקדחת השחת Rhinitis . קדחת השחת הופיעה אצל בני אדם מאז ומתמיד, אולם באמצע המאה התשע עשרה, תארו לראשונה באנגליה את המחלה שהופיעה אצל איכרים בשדה, בעונת קציר הדגנים.

מניחים שחמישית מכלל בני האדם בעולם המערבי, בפרט צעירים עד גיל עשרים וחמש, סובלים מאלרגיות "קדחת השחת" בעונת האביב. הסימפטומים העיקריים הם אף סתום, דמיעה בעיניים, נזלת, גירויים באף ובעור ולעתים גם קוצר נשימה. החוקרים סוברים, שאלרגיה היא תופעה תורשתית בעיקרה, ומופיעה כאשר יש ריכוז גבוה של אבקה באוויר. כאשר נכנסים אלרגנים לאף, הם מגרים את הרירית ומערכת החיסון נכנסת מיד לפעולה ויוצרת נוגדנים נגד הפולשים. במקרה של אבקת פרחים, נוצרים נוגדנים נגד מולקולות החלבון של גרגרי האבקה. זה גורם לתאים לשחרר היסטמין, הגורם לתסמיני האלרגיה. אחת הדרכים להימנע מאלרגיות עונתיות, היא לא להימצא בקרבת צמחים גורמי אלרגיה, לא לטעת אותם סמוך לבית, ולא להיחשף לאלרגנים שלהם.

 

 

 

 

 

 

 

Comments