מושית מועילה ומזיקה

מושית מועילה ומזיקה  \  אהוד קלפון

 מושית השבע הנקראת פרת משה רבנו, שאנו רואים בגינה בארץ, טורפת כנימות עלים ומועילה, אך קרובת משפחתה מהמזרח הרחוק, משנה את סביבתה ומזיקה. חוקרים מאירופה ומארה"ב מדווחים, בחודש מאי 2013 , בתקשורת ובכתב העת Science  , שהחיפושית האסיאתית שמקורה ביפן, מתרבה מהר, משתלטת, וגורמת נזקים לאדם ולטבע. בין השנים 1978 - 1981 , הובאה מיפן לארה"ב חיפושית אסיאתית, רעבתנית במיוחד, בשם Harmonia axyridis  ממשפחת Coccinellidae , במטרה לטרוף את כנימות העלים התוקפות גידולים חקלאיים רבים. ביפן ניזונה החיפושית מכנימות שעל עלי העצים והשיחים, אך נשמר האיזון האקולוגי בינה לבין חרקים אחרים בסביבתה.

מתברר, שהחיפושיות נכנסות לבתי מגורים בסתיו לתרדמת החורף, ומתעוררות באביב במעופן בבתים, תוך חיפוש אחר מוצא החוצה. בכך נגרם נזק מהריח הדוחה שהן מפיצות בבית, מהכתמים שהן משאירות על הרהיטים, השטיחים והקירות, ומהתגובות האלרגיות של האדם להפרשותיהן. אך הנזק הגדול מהתפשטותה, מתבטא בהפרת המגוון הביולוגי והאיזון האקולוגי של החרקים המקומיים, שאותם היא מכניעה בסביבה. באירופה ובארה"ב היא כבר הצליחה להשמיד זנים שונים של חיפושיות וחרקים, ולהשתלט על סביבתה. על גוף החיפושית יש חומרים רעילים הפוגעים בחרקים הנוגעים בה, וגם דוחים טורפים מקרבתה. היא עצמה חסינה להרבה מפגעים סביבתיים, כולל לריסוסים של האדם. לעומתה, מושית השבע בארצנו, מועילה במטעים ומשתלבת עם החרקים.

מושית השבע Coccinella septempunctata)) היא חיפושית קטנה באורך של חמישה מ"מ, המתעוררת מוקדם באביב עם הופעת כנימות העלים, ונפוצה כל הארץ. היא עוברת גלגול מלא במשך כשלושים יום הכולל ביצה, זחל, גולם ובוגר. בתקופת החורף, מתאספות מושיות רבות במקומות מסתור בשדות ונכנסות לתרדמת חורף עד ראשית האביב. אז הזכרים (הקטנים) מפרים את הנקבות (הגדולות) המטילות כחמישים ביצים זעירות בצבע צהוב ירוק, בחלק התחתון של העלים. כעבור ארבעה ימים, בוקעים הזחלים מהביצים, העוסקים באכילת הכנימות במשך שבועיים, ומתגלמים כשהם דבוקים לעלים. לאחר שבוע בשלב הגולם, יוצאות מושיות בוגרות שעפות.
בתקופת חייה בשלב הבוגר, הנמשכת כשנתיים, מטילה חיפושית אחת עד 2500 ביצים. ביום הראשון כחיפושית מושית בוגרת, אין נקודות בגבה, ומהיום השני יש לה שבע נקודות שהולכות ומתכהות ככל שהיא מתבגרת. ברוב חייה היא בולטת בצבעי אדום כתום שהם צבעי אזהרה בטבע. היא ניזונה מכנימות בעונות הפעילות, וצוברת שומן בגופה המשמש לה מזון לזמן תרדמת החורף. בקיץ החם, היא עפה למקומות גבוהים בהרים, שבהם יש טמפרטורות יותר נוחות, שם היא מבלה בקבוצה גדולה של חיפושיות דומות. אך היא לא תעוף בטמפרטורה שמתחת לחמש עשרה מעלות צלזיוס. בזמן התעופה היא מניעה את כנפיה הדקות במהירות של 85 פעמים בשנייה.
האיכרים בימי הביניים חשבו שלמין הזה יש רק חיפושיות נקבות, ואהבו אותן כי טרפו את כנימות העלים שפגעו ביבוליהם. בטבע קיימים 5000 מינים של מושיות, שחלקן ללא נקודות על הגב ולחלקן עשרים וארבע. החיפושית מניעה את כנפיה הדקות במהירות של 85 פעמים בשנייה במעופה. כדי להתגונן מפני אויביה, היא מתחזה לעתים לחיפושית מתה. היא מתהפכת על גבה, מיישרת את רגליה ומפיצה ריח של חרק רקוב. 
מושית השבע אינה מסוכנת או רעילה והיא נטרפת על ידי כמה בעלי חיים כגון, ציפורים, שפיריות, צרעות, דו חיים ועוד. יש צרעה המטילה את ביציה בגוף החיפושית, ובוקעים זחלים הניזונים מרקמות גופה וגורמים למותה. בדרך זו מאזנת הצרעה את אוכלוסיית החיפושיות. היום מגדלים את החיפושיות בצורה מסחרית, ומפזרים אותן במטעים ובשדות כדי לטרוף כנימות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                      

 

 

Comments