ראשית הסתיו בירח איתנים

ראשית הסתיו בירח איתנים  \  אהוד קלפון

נאסף קיץ בחמה, צרובים נופי שממה. רוח שרב נהמה, בשורת חצב נחמה. שבילי אבק חרבים, קמל שלפים צרובים. יבשו נאות אפרים, קוצי להט אפורים. זוהר תכלת שמים, קרני שקיעה במים. תשליך חטאי השנה, מנהג לוט בעננה. שקיעת אבן במצולות, שירי פיוט ותפילות. דרך אלול נאורה, מחילת תשרי סדורה.   

בתחילת ספטמבר, מקדימים לבוא חסידות, אנפות, ציפורי שיר, ברווזים ועופות דורסים, המבשרים את ראשית הסתיו, בלהט חמה של סוף הקיץ. רובם נוחתים לזמן קצר באגמון החולה, וממשיכים בדרכם דרומה לאפריקה. הימים הולכים ומתקצרים, וזה סימן עבורם לעזוב את ארצות הצפון, ולהתחיל לנדוד בעקבות השמש, לארצות האור שמדרום. 

בתהפוכות הסתיו, יום להט שרב מחליף יום לח ואפור, עד גשמי היורה של העונה. בשנים האחרונות, החורפים לא שפעו גשמים בארצנו החרבה, האם שנת תשע"ח תביא ברכה בכנפיה או בצורת ואבק מדבר בשמיה. "משיב הרוח ומוריד הגשם", היא ברכת סתיו וחורף, המחליפה את ברכת "מוריד הטל" הנאמרת בימי אביב וקיץ.  בחודש תשרי (איתנים) הפכפכים איתני הטבע, אך חמת סוף הקיץ לופתת את ימיו ולא מרפא, עד בוא היורה וגשמי הסתיו.  

באקלים של ארץ ישראל יש שתי התחלות, בשתי עונות טבע וחקלאות. בחודש ניסן, מגיע הטבע לשיא פריחתו "החודש הזה ראש חודשים ראשון הוא לחודשי השנה" (שמות י"ב- ב' ) ובחודש תשרי, מתעורר הטבע מעול הקיץ, לשינויים גדולים. "חג האסיף בצאת השנה" (שמות כ"ג- ט"ז ), עם צאת הקיץ בתשרי בא הסתיו. השם תשרי בא עם עולי בבל, במקרא "ירח איתנים" (מלכים א', ח', ב'), וגם "החודש השביעי", ("החודש השביעי באחד בחודש", ויקרא, כג'- כד'). בחודש תשרי חל יום שוויון סתווי ( 22 בספטמבר), שבו מתאזנים היום והלילה, ומכאן "מאזניים". בקיץ, נמצאת צמחיית הנחלים בשיא פריחתה, והפטל נותן את פריו, אך בחורף, היא נראית נבולה ושדופה, ומסביבה שדות ירוקים.

                                                         

 

                                                         

 

 

 

 

 

 

 

Comments