סערה ושלכת בטבת

סערה ושלכת בטבת  \  אהוד קלפון

הסופה העזה שפקדה אותנו השבוע, בעשרה בטבת תשע"ד, אינה מעידה על חורף גשום, אלא על חלק מהאירועים החריגים המתרחשים בעולם, באקלים ובמזג האוויר. התחממות הדרגתית של כדור הארץ מובילה להתחממות מי האוקיינוסים והימים, המגבירה את עוצמת הסופות כפי שזה קרה בארצות אחרות. גם השילוב של מי ים תיכון חמימים ואוויר צפוני קר מביא להגברת המשקעים ולסופות חריגות בעוצמתן.      

במזג האוויר הקר של אמצע דצמבר 2013 , מדווחים החזאים שאנו עדיין רק בסתיו, כאילו שארץ ישראל ממוקמת בצפון אירופה. החלוקה לארבע עונות סימטריות, אינה מתאימה לאקלים החצי מדברי - סובטרופי של ארצנו, לכן אין טעם להדגיש שאנו עדיין בסתיו בעיצומה של סערת שלגים באמצע טבת. כידוע, בהמיספרה הצפונית של כדור הארץ, מסתיים הסתיו ביום הקצר ביותר בשנה שהוא ה 21 בדצמבר, אך בתקופת התלמוד, היו חכמים שחלקו את עונות השנה אחרת.
חלקם טענו שיש רק שתי עונות בארץ ישראל: עונת החמה ועונת הגשם. אחרים אמרו "חצי כסלו, טבת וחצי שבט" – חורף, ואלה שהושפעו מתרבויות הצפון, חלקו את השנה לארבע עונות: עונת טבת – חורף, עונת ניסן – אביב, עונת תמוז – קיץ, ועונת תשרי – סתיו. כל אלה מלמדים אותנו שיש להתייחס לעונות השנה בארצנו בגמישות, על פי מיקומנו הגיאוגרפי והאקלים באזורנו, ולא על פי חלוקה סימטרית של האקלים הממוזג של ארצות הצפון.   
שלג רב ירד בהרי הארץ, ונערם בירושלים לגובה 60  ס"מ, שזה שיא שלא היה מאז שהתחילו למדוד את כמות המשקעים בארץ ישראל. גשמים רבים ירדו בכל הארץ, ובפרט בנגב, וגרמו לזרימות חזקות בנחלי המדבר. השלגים הכבדים גרמו לקריסת עצים ולניתוק חשמל לאלפי בתים, ומאות כלי רכב נתקעו לאורך הכבישים.
מאידך, יש מראות יפים של שלגים ומפלים, וצבעי שלכת במטעים ובעצים נשירים ביערות. יש שני גורמים סביבתיים עיקריים המאיצים את נשירת העלים במרוכז: תרמו פריודה (ירידת הטמפרטורה) ופוטו פריודה (התמעטות כמות האור). העלים הירוקים מייצרים חד סוכרים, בתהליך ההטמעה, המספקים אנרגיה לתפקוד התאים והרקמות.  

בעונה זו, העצים הנשירים נמצאים בתרדמה, וניזונים מהמזונות שנאגרו ברקמותיהם, והכלורופיל אינו מיוצר בגלל חוסר תנאים מתאימים. במצב זה בולטים הצבעים האחרים בעלים, שהכלורופיל האפיל עליהם. הצבעים הכתומים נובעים מהפיגמנטים של קרוטן, הצהובים מהפיגמנטים של קסנטופיל, והאדומים מאנטוציאן. עצי הפרי הנשירים מפיקים תועלת מהקור העז של החורף, המעמיק את תרדמתם ומניב יבולי פרי גבוהים בקיץ.

המילה טבת, מקורה מאכדית עתיקה, שהייתם שפתם של האשורים והבבלים, וכך גם יתר שמות החודשים בלוח העברי. במגילת אסתר פרק ב' פסוק ט"ז כתוב: "בחודש העשירי הוא חודש טבת", שזה החודש העשירי מניסן והרביעי מתשרי. במלכים ב' כ"ה מסופר על המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים בחודש העשירי בעשרה לחודש, כלומר בעשרה בטבת.
בחפירות תל גזר התגלה "לוח גזר" הכתוב בכתב עברי קדום, מהתקופה העשירית לפני הספירה, ובו מופיעים שמות החודשים, על פי העבודות החקלאיות שנעשו כגון: חודש האסיף, חודש הזריעה, חודש קציר השעורים, חודש קציר החיטים, חודש הזמירה והגיזום ועוד. על פי לוח המזלות, מזל חודש טבת הוא גדי,כי השדות מוריקים מהעשב שצמח בגשמים, וזה הזמן שמוציאים את עדרי העזים והגדיים למרעה.
טבת נקשר לקור, ועל פי השיר של נעמי שמר "שנים עשר ירחים", נאמר: "בכסלו נרקיס הופיע, בטבת ברד". נוסף על הסערה, התרחשה בערד רעידת אדמה בעוצמה 3.4 בסולם ריכטר, המצטרפת לרעשים באותה עוצמה, שפקדו את הארץ בספטמבר בים המלח ובנובמבר בכנרת.  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                              

 

Comments