סוקצסיה בחורש

סוקצסיה בחורש   \   אהוד קלפון
 
עקבתי אחר תהליכי סוקצסיה - Succession- בצמחיית החורש שגולחה, על רכס קשט (לצורכי בניית נופית), במשך כעשרים שנה. הגבעות מורכבות בחלקן מסלעי קרטון ונארי (עם מעט תלכידי צור) שעליהם יש שכבת קרקע רנדזינה אפורה. בחלקן הן מורכבות מסלעי גיר (ומעט צור) עם שכבה דקה של אדמת טרה רוסה.
פסגת גבעת נופית הייתה מכוסה בצמחיית גריגה צפופה, המורכבת מאלת המסטיק, קידה שעירה, אשחר ארץ ישראלי עוזרר קוצני, מעט סירה קוצנית ועצים אחדים. החלקים המערביים והצפון מערביים של הרכס היו מכוסים בצמחיית צפופה של חורש מעורב של אלון תבור, אלון מצוי, חרוב מצוי ואלת המסטיק, לבנה רפואי, עוזרר קוצני, אשחר ארץ ישראלי ומלווים רבים.
מכאן שאם מדברים על חזרה לשיא הכיסוי, לקלימקס המקורי הרי שזה נע בין צמחית הגריגה ברוב החלק המישורי של הגבעה לבין צמחית החורש במורדות הצפון מערביים ומערביים.
מאז שעלו הדחפורים על גבעת נופית ולא הותירו בה צמחיה טבעית, אני עוקב אחר השתנות הרכב מיני הצמחים על הגבעה, בסוקצסיה איטית, שלא שבה לשיאה המקורי, גם אחרי 20 שנה. על סלעי הגיר הקשה וקרקע טרה רוסה הרדודה, השתלטה בהדרגה קידה שעירה, שמילאה את השטח שהופרע. כעבור שנים אחדות החלו לבצבץ ענפים בודדים של שיחי אלת המסטיק מבין סבך הקידה השעירה.
במהלך השנים, שיחי אלת המסטיק התרבו, גדלו לגובה, התפשטו בשטח באופן הדרגתי, ותפסו את מקום שיחי הקידה. היום אחרי שנים נוספות (המשלימות את שנת ה 20 מאז ההתחלה), כל השטח שהיה מכוסה בצפיפות על ידי קידה שעירה, התכסה בשיחי אלת המסטיק. מסתבר שגם לאחר שריפת צמחי החורש והגריגה, משתלטים צמחי הקידה השעירה, מהר מאוד, על השטחים הפתוחים. השריפה מכשירה את זרעי הקידה הקשים לנביטה מהירה והסבך שלה מונע התפתחות צמחים עשבוניים נמוכים ונבטים של עצי חורש. (זרעי אלת המסטיק נובטים היטב בסבך). 

סוקצסיה של צמחים היא תהליך של חילוף מינים וחברות צמחים באופן הדרגתי במהלך הזמן, עד ליציבות בשיא ההתפתחות באותו השטח. תהליך סוקצסיה הראשוני מתרחש למשל לאחר התפרצות געשית וכיסוי השטח בשכבת לבה. תהליך סוקצסיה משני מתרחש לאחר שריפת חורשים ויערות או לאחר ישור שטח שהיה מכוסה צמחים להכנת תשתיות שונות. במקרה הראשון חודרים לשטח הלבה חברות חלוץ של צמחים חד שנתיים שזרעיהם נובטים, גדלים ומתפתחים מהר.                                                            

בעקבותיהם חודרים צמחים רב שנתיים עשבוניים נמוכים ואחר כך בני שיחים ושיחים שהופכים את השטח לבתה פתוחה מכוסה בצמחייה צפופה. השיחים הנמוכים תופסים בהדרגה את מקומם של הצמחים העשבוניים ואחר כך חודרים שיחים גבוהים על חשבון הנמוכים ויוצרים גריגה במקום בתה. חברות הביניים יוצרות את התנאים המתאימים להגעת חברת השיא (קלימקס) והסוקצסיה נעצרת בחברת הצמחים השלטת כגון חורש או יער. תהליך זה באזורים טרופיים הוא מהיר ותוך 10 שנים שב היער לשלוט כמו מקודם לפני השמדתו על ידי זרימת לבה שהתפרצה בהר געש.
באזורים שחונים או סמי ארידים כמו ארץ ישראל, תהליך הסוקצסיה של הצמחים הוא איטי מאוד ועשוי להימשך עשרות רבות של שנים וגם מאות שנים עד לקלימקס. בתהליך הסוקצסיה המשני, הצמחייה לא עוברת בהכרח את שלב החד שנתיים כמו מקודם כי יש נביטה ישירה של זרעי שיחים ובני שיחים בקרקע שנחשפה.
על פי המקומות שבהם נשארה צמחיה טבעית שלא נפגעה, במרדות גבעת נופית, אפשר לראות תערובת מעניינת של צמחים כגון חרוב מצוי, אלת המסטיק, אלון מצוי, אלון התבור, לבנה רפואי, עוזרר קוצני, אשחר ארץ ישראלי, קידה שעירה, סירה קוצנית, מטפסים רבים, גיאופיטים למיניהם ואחרים. החוקרים טוענים שעוברים קרוב לארבעים שנה עד שהחורש הים תיכוני חוזר למצבו הקודם לאחר שריפה, ומתוך זה שולטת הקידה לפחות 20 שנה.
יש חוקרים הטוענים שהמעבר (באזורנו) בין גריגה שבה שולטים אלת המסטיק, אשחר ארץ ישראלי וקידה שעירה, לחורש של אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית דורש זמן של מאה שנה ומעלה. גם לרעיית העזים יש השפעה גדולה על הרכב מיני הצמחים וגובה הצמחייה.
העזים אוכלות את הנצרים של השיחים והעצים וזה מעקב את גדילתם והתפתחותם כך שבשטחי המרעה שולטים צמחים נמוכים. קרוב לשבעים אחוז מהמזון הצמחי שהעזים אוכלות בחורש הוא של ענפי אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, בר זית בינוני, עוזרר קוצני ואשחר ארץ ישראלי. רק אחרי 20 שנה מאז הפסקת הרעיה בחורש, מתאוששים עצי אלון מצוי (בעלי יכולת רגנרציה) המתחילים להיראות כעצים.
שטח הבקרה שלא נפגע על ידי האדם בנופית, נמצא ליד השטחים שנפגעו ואפשר לראות לאיזו חברת שיא (קלימקס) יגיעו בעתיד הרחוק. השטחים שלא נפגעו על ידי הדחפורים נמצאים במדרונות תלולים יחסים, במפנים המערביים וצפון מערביים של הגבעה.
בשטח הבקרה אפשר לראות תערובת של שיחי אלת המסטיק (שחלקם הפכו לעצים של ממש), לבנה רפואי, מטפסים שונים כגון קיסוסית קוצנית, אספרג החורש, זלזלת הקנוקנות, פרסיון גדול ויערה איטלקית, וכן חרוב מצוי, אלון מצוי, אלון התבור, עוזרר קוצני ואשחר ארץ ישראלי. יש גם פגם מצוי, אזוב מצוי, מרוות יהודה שלהבית דביקה ובוצין מפורץ.
בעונת הסתיו, החורף והאביב, אפשר לראות גיאופיטים רבים פורחים כגון סתוונית היורה, כדן מצוי, בן חצב סתווני, כרכום חורפי, עירית גדולה, רקפת מצויה, כלנית מצויה, נורית אסיה, צבעוני ההרים, סחלבים, אירוסים, פרגים ועוד. במפנה הצפון מערבי עד למפנה הצפון מזרחי, גדל חורש עם כל הצמחים שמניתי וכן מקבצים של סירה קוצנית (שאין במפנים האחרים). רוב השטחים האלה היו נתונים לרעיה מאסיבית עד לשנים האחרונות ובהם היה יתרון לשיחי הקידה השעירה שאינם נאכלים על ידי העזים.
הן אינן  אוכלות גם את צמחי הסירה הקוצנית ואלת המסטיק להוציא את פירותיהם.  כל צמחי העוזרר נפגעו קשה מרעיית העזים והם נראים כמו שיחים נמוכים בגלל הגיזום המתמיד של עלוותם. היום אפשר לראות מספר שיחי עוזרר שהגיעו לגובה של שלושה מטרים כי הגדר לא מאפשרת לעזים להגיע אליהם. במפנה המערבי יש שלוש חלקות טבעיות שגודל כל אחת הוא בסביבות 60 מ"ר שאפשר ללמוד מהן על תהליך הסוקצסיה לאורך זמן.
הן נמצאות  באותו גובה טופוגרפי, הן פונות מערבה, מקבלות אותה עצמת קרינה, אותה טמפרטורת אוויר, אותה לחות וכמות משקעים, אותם סלעי גיר ואותה שכבת קרקע טרה רוסה. החלקה הראשונה משמשת כחלקת בקרה, כי היא לא נפגעה ולא חל בה שינוי. היא לא הופרעה בזמן הבניה והחורש שבה נשאר בשיאו על כל מרכיביו.
השטח מכוסה 50% אלת המסטיק ובחצי השני יש שלושה עצי אלון מצוי, שני עצי אלון התבור, שלושה עצי לבנה רפואי, עוזרר קוצני אחד, אשחר ארץ ישראלי אחד ובר זית בינוני אחד. מטפסי החורש הבולטים כאן הם קיסוסית קוצנית אספרג החורש, יערה איטלקית, זלזלת הקנוקנות ושרביטן מצוי. חלקה מספר שתיים "גולחה" לגמרי מהצמחייה הטבעית והופרעה בזמן בניית תשתית הישוב לפני 20 שנה.
מאז שהשטח היה חשוף, הוא כוסה באופן הדרגתי ב 70% קידה שעירה, 20% אלת המסטיק וכן 10% בצמחים חד שנתיים קוצניים למיניהם. בחלקה זו אפשר לעקוב אחר תהליך היעלמותה של הקידה השעירה במהלך השנים, תוך התפשטות שיחי אלת המסטיק ותפיסת מרחב המחיה של הקידה באותו בית הגידול. החלקה השלישית הופרעה לפני עשר שנים והכיסוי הטבעי שבה הוא עדיין דל.
יש בה כיסוי רב של נשרן הדוחן וכן צמחים אחדים של מוצית קוצנית, קורטם דק, בוצין מפורץ, עולש מצוי, שלמון יפואי, קיפודן מצוי, תגית מצויה, דרדר הקרומים, גדילן מצוין, ברקן סורי, צלף קוצני, וכן חמישה שיחי קידה שעירה.          

                                                                   

 

 

 

 

 

Comments