מדרווין לגנום

מדרווין ומנדל עד לגנום \  אהוד קלפון

ב 12 בפברואר 2009 מלאו 200 שנה להולדתו של צ'ארלס דרווין באנגליה, שחי בין השנים 1809 – 1882 . הוא ערך מסעות מחקר בספינה ביגל (Beagle  ) מסביב לעולם, במשך חמש שנים (1831 – 1836 ) עם משלחת של חוקרי טבע בריטיים. הוא הביא איתו לאנגליה מיני צמחים ובעלי חיים להמשך המחקר, ופרסם את ממצאיו בכתבי עת שונים. בשנת 1859 הוא הוציא את  ספרו "מוצא המינים" (Origin of Species) שעורר הדים בעולם. ממצאי מחקריו היוו את הבסיס, להמשך המחקרים באבולוציה הביולוגית.

צ'ארלס דרווין ( Charles Darwin), הגיע למסקנה שכל היצורים החיים על פני כדור הארץ היום, התפתחו מצורת חיים אחת קדומה, בתהליך הברירה הטבעית. עם השתנות תנאי המחייה הסביבתיים, התפתחו בהדרגה מינים שונים המתאימים יותר לתנאים החדשים. תהליך זה של התפתחות והשתנות, נעשה בהדרגה לאורך זמן של מיליוני שנים. הברירה הטבעית, היא המכניזם המשפיע על האבולוציה ומגוון המינים, וכל השינויים נעשים באקראי. שרידות או היכחדות של מינים, מעולם החי והצומח, תלויים ביכולתם להסתגל לסביבה המשתנה. היצורים המפותחים המתקיימים כיום בכדור הארץ, הם תוצאה של שינויים אבולוציוניים שנמשכו שנים רבות ועדיין נמצאים בתהליכי שינוי.

מההכלאות הגנטיות שעשה מנדל באפונים, ועד למחקר הגנים של היום, מתקבלת תמונה בהירה יותר של רעיון האבולוציה והברירה הטבעית שהציע דרווין. גרגור מנדל (Johann Gregor Mendel ), חי בין השנים  1822 - 1884 ,וערך ניסוים רבים באפונים בגינת המנזר, באותו הזמן שדרווין ערך את מחקריו, מבלי שאיש מהם ידע על השני. הרשימות שכתב מנדל בקפידה, על כל ניסוייו, הפכו לבסיס לימוד הגנטיקה,  ולהבנת הקשר בין תורשה ואבולוציה. גרגור מנדל אומנם נחשב לאבי הגנטיקה המודרנית, אך בימיו לא הייתה התייחסות למחקריו, או התעניינות בתוצאותיהם ומסקנותיהם.

בין השנים 1856  - 1863 הוא זרע ובדק בגינת המחקר 29,000  צמחי אפונה, שהביאו ל"חוקי מנדל" בתורשה. רק בתחילת המאה העשרים, התחילו לראות את ערך מחקריו ותוצאותיהם ולהסיק מסקנות לגבי חוקי התורשה. בשנת 1953 שני חוקרים בשם ווטסון וקריק, גילו את מבנה הסליל הכפול ב DNA שבגרעין התא. זה הוביל לתחילת המחקרים בהבנת הגנים ותפקידיהם בתורשה ובאבולוציה. בסוף המאה העשרים, הושלם רצף הגנום האנושי, שיאפשר הבנת תפקידם של הגנים בתפקוד הגוף, במחלותיו, בדרכי ריפוי חדשים וגם בהבנת התפתחות המינים במהלך האבולוציה.

הגנום האנושי, כולל את כל המידע הגנטי של האדם. מחקר הגנום האנושי, נעשה לצורך בדיקת תפקוד הגנים והחלבונים שהם מייצרים, מציאת גנים הגורמים למחלות, חיפוש דרכי ריפוי, הבנת גנטיקה ואבולוציה ועוד. גנום הוא מכלול החומר התורשתי, המסודר בכרומוזומי גרעין התא, הכולל בו את רצף חומצות הגרעין המרכיבות את הדי.אן. איי.

DNA  היא מולקולת ענק של חומצת גרעין, המורכבת מסליל כפול של מיליוני זוגות נוקליאוטידים, המכילים את המידע הגנטי לבניית חלבונים בתא. כל מקטע המכיל מידע לבניית חלבון נקרא גן, וברצף הבסיסים של סלילי הדי.אן.איי, יש מגוון רב של גנים.

בגרעין התא האנושי יש 23 זוגות כרומוזומים, שבהם 25,000 גנים, הנמצאים ברצף של שלושה מיליארד זוגות נוקליאוטידים, המרכיבים את הדי.אן.איי. הגנים קובעים את  תכונות היצור, בשילוב עם תנאי הסביבה.

צ'ארלס דרווין הסביר בספרו, שיצירת מינים וזנים חדשים של אורגניזמים בטבע, הוא תהליך אבולוציוני ארוך, שנמשך שנים רבות. אך היום אפשר לראות שינויים מהירים בחיידקים ויצירת זנים חדשים (עמידים בפני אנטיביוטיקה למשל), בזמן קצר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    

 


Comments