בוסתנים בנחל הקישון

בוסתנים בנחל הקישון  \  אהוד קלפון

התמונה המצטיירת לנו מהתיאורים שנכתבו על ידי צליינים שביקרו בארץ הקודש ושל חוקרים מהמאה התשע עשרה, מעניינת מאוד. במסעותיהם לאורכה ולרוחבה של הארץ, רכובים על חמורים, הם כתבו וציירו פרטים רבים על הנופים, על החי והצומח, על החקלאות בכפרים ועל הישובים העירוניים. היו גם אומנים וציירים מקצועיים, שאיירו וציירו בכל מקום בארץ ובפרט בירושלים, כגון וויליאם ברטלט (1834), דוד רוברטס (1839) ועוד.
בעקבותיהם הגיעו למרחבי המזרח התיכון, שהיה תחת השלטון בטורקי (עותמני) במשך 400 שנה ( 1516 – 1917 ), חוקרי עתיקות, גיאוגרפים, בוטנאים, זואולוגים ועוד. הבולט שביניהם, היה החוקר האנגלי צ'רלס וויליאם ווילסון, שכתב ספרים על סיוריו במצרים, בסיני ובפלסטינה בשנת 1883 והוא תיאר גם את נחל הקישון.
אם היינו חוזרים בהיסטוריה לשנים ההן, והולכים לאורך גדות נחל הקישון, היינו רואים גנים ירוקים, שדות מעובדים, גידולי שלחין ובוסתנים רבים. באזור החולי שבין נחל הקישון לחיפה העתיקה שלרגלי הכרמל, גדלו גם דקלים רבים. בקרקעות הכבדות והפוריות שבצדי הנחל, גידלו מלפפונים, עגבניות, חצילים וקטניות וגם תאנים, רימונים, שקדים, תמרים והדרים.
להשקיית גידולי הגן והבוסתן, השתמשו בסקייה שהסתובבה בעזרת פרד או חמור והעלתה מים נקיים מהקישון. המים זרמו בתעלות פתוחות ותלמים והגיעו למרחבי השדות, גני הירק והבוסתנים. תושבי המקום שרובם עבדו בחקלאות, התפרנסו מיבולי גניהם ובוסתניהם לאורך כל השנה. נחל הקישון לא הכזיב את עובדי האדמה, כי זהו נחל איתן שסיפק מים נקיים בכל העונות.
בתי החמר של התושבים, היו מוקפים בעצי תות ועצי צל ולידם היו בריכות דגים קטנות שהוסיפו לפרנסתם. בתוך הבריכות שחו ברווזים שהשתלבו בנוף ומצאו את מחייתם בקישון ובבריכות הדגים. רעש המים שזרמו בקישון בחורף, הגיע עד לקצה הבוסתנים ולשוכני בתי החמר. לאורך כל ימות השנה נשמעה המיית מים מרגיעה, ממפלי המים שנפלו ממאגרים עליים אל תוך הבריכות שבנו התושבים. הרעש הנעים, הפיח רוח חיים בכל הסביבה במהלך היום ובפרט בדממת הליל.
בימי הקיץ הלוהטים, הייתה הרגשה נעימה של קרירות ולחות בשדות שלאורך הנחל. עוד לפני הנץ החמה, קמו עובדי האדמה לעבודה, על מנת להספיק לאיסוף את ירקות הגן ולקטוף את פירות הבוסתן. עם עליית אור השחר, הם העמיסו את היבולים על חמורים וצעדו כחמישה עד שישה ק"מ עד לשוק בחיפה.
חיפה הייתה אז עיירה קטנה בת כחמשת אלפי תושבים, מוקפת חומת אבן. שרידיה של חיפה העתיקה מהתקופה הטורקית, נמצאים היכן שבניין צי"ם בעיר התחתית וחומתה נשקה אז לחוף הים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  


Comments