אדם קדמון בנחל המערות

אדם קדמון בנחל המערות  \  אהוד קלפון

 

כאשר נכנסים לנחל המערות מהמישור החקלאי של חוף הכרמל, רואים על צלע ההר שלוש מערות. המערה המערבית ביותר היא מערת התנור שבה נערכו חפירות לעומק. לידה נמצאת מערת הנחל שאורכה 70  מטרים, ומזרחית לה נמצאת מערת הגדי שהיא קטנה. המערות נמצאות במצוק הכרמל הנמוך העשוי סלע גיר קשה. אלה שרידי שוניות החוף (ריף) שנוצרו בים תטיס קדום מלפני 120 מיליון שנה. בסלעי הריף אפשר לזהות מאובנים מהתקופה ההיא כגון רודיסטים, נרינאות ואלמוגים. השונית הפרידה בין הים העמוק ממערב לים הרדוד במזרח. (ים התטיס כיסה חלקים נרחבים של ארץ ישראל בתקופה הבין קרחונית, שהייתה בין 130 אלף לבין 80 אלף שנה).

ידוע שבתקופה הקרחונית הים היה 100  מטרים נמוך ממקומו בחופנו כיום, משום שהקרחונים החזיקו בכמויות מים אדירות.  בתקופות הבין קרחוניות הציף הים חלקים גדולים של היבשות, וארץ ישראל בתוכן. התקופה הקרחונית האחרונה הייתה בין 80 אלף ל 10 אלפי שנה, וכיום אנו שוב נמצאים בתקופה בין-קרחונית. בתקופת ים תטיס הייתה התרוממות בקרום היבשה וחלקה העליון של השונית התרומם מעל לים, נחשף אל הגלים ואל ההמסה שיצרו את המערות בצלע הר הכרמל. מאוחר יותר, כאשר הים נסוג בעקבות התקופה הקרחונית, התיישב במערות אלה האדם הקדמון בתקופת האבן ונדד בעונות שונות לאזורים אחרים בעקבות הציד וחיפוש אחר מזון. 

במערות אלה התגלו לראשונה כלי אבן בעקבות פיצוץ שנעשה במקום על ידי הבריטים שחיפשו אבן מתאימה לבניית שובר הגלים של נמל חיפה. בעקבות הגילוי, התנהלו חפירות במקום בין השנים 1934-1929 של משלחת ארכיאולוגית אנגלית, והממצאים היו רבים: נמצאו 90 שלדים, בתוכם שלד שנמצא במערת התנור והוא הקדום ביותר.  בס"ה 12 שלדים הם מתקופה הפליאולית התיכון (בין 80,000 ל40,000- שנה), ושייכים לטיפוס האדם הארץ ישראלי, פליאואנטרופוס פלסטיניזיס.

יתר השלדים הם מהתקופה הנטופית פלאולית עליון בין 12,000 עד 9,000 שנה). גובהו של האדם הארץ ישראלי היה כ 150- ס"מ ונפח גולגולתו היה 1,300 סמ"ק. גובהו של האדם הנטופי היה  160- ס"מ ונפח גולגולתו היה 1,500 סמ"ק. האדם במערות אלה חי בקבוצות שבין 20 ל50- והן שימשו לו רק תחנות בנדודיו. המעבר מצייד וליקוט מזון לחקלאות היה כנראה בין 25,000 ל10,000- שנה, אז למד האדם לביית בעלי חיים ולאמץ צמחים.

תקופות מחיי האדם: תקופה היסטורית - מלפני 5,000 שנה. תקופה נאוליתית -  בין 9,000-5,000 שנה. תקופה מזוליתית - בין 12,000-9,000 שנה. תקופה פליאולית עליון - בין 40,000-12,000 שנה. תקופת הפלאולית התיכון - בין 80,000-40,000 . תקופת פלאולית קדום - בין 150,000-100,000 .

בנחל המערות והסביבה (כולל הים), מצא האדם הקדמון את צורכי קיומו מהחי ומהצומח. במצוק הדרומי של הנחל, יש ארבע מערות: מערת התנור (המערבית ביותר), מערת גמל (לא נמצאו בה שרידים קדומים) ומערת הנחל.  המערה האחרונה המוסתרת מאחורי הסלעים היא מערת הגדי (שבה נערכו חפירות ונמצאו ממצאים חשובים).

תחילת עונת החפירות הייתה בין השנים 1934-1929, החפירות נעשו בזמן הבריטים בניהולה של ד. גרוד. במערת התנור נתגלו שרידים מלפני 250 אלף שנים. כמו כן נתגלה במערה זו, שלד אדם מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שהיה אדם ניאנדרתאלי. במערת הגדי נתגלו 10 שלדים של האדם הניאנדרתאלי, גם כן מאותה התקופה.מערת התנור מחולקת לשני אולמות: האולם החיצוני, שעליו ארובה גבוהה כמו של תנור (מכאן שם המערה), והאולם הפנימי שהיה מוגן מגשם ושימש למגורים ולשינה. עובי השכבות שנחפרו מגיע ל20- מטרים, וזה מראה על ישיבה של תרבויות במשך מאתיים אלף שנים, זו על חורבות זו (או על החומר האורגני שנשאר מהקודמת).

קיים רצף חיים של האדם הקדמון בין מערת התנור למערת הנחל. השכבה העליונה והמאוחרת של מערת התנור, בה נסתיימה ישיבת האדם, היא השכבה הקדומה והעמוקה ביותר במערת הנחל. כך שנחקרו תקופות מהפליאולית התיכון (מערת תנור) דרך הפלאולית העליון (הומו ספיאנס במערת הנחל) ועד לסוף תקופת האבן במערת הנחל.

בפתח מערת הנחל, על הטרסה הימית, יש מכתשים עגולים שתפקידם כנראה היה קשור בפולחן טקסי קבורת המתים. הנטופים לא חיו במערה אלא על הטרסה שבפתחה. בכניסה למערת הנחל יש אולם רחב, עם ארובה ומכתשי אבן ברצפתו. באולם המואר, חי האדם ועבד, וכשהאקלים היה נוח יותר, הוא חי גם מחוץ למערה.                
במערת הנחל, התגלו 87 שלדי הומו ספיאנס. השלדים היו מכווצים וראשיהם

מקושטים בקונכיות ימיות. רוב השלדים, התגלו בפתח המערה, ולא לאורך שבעים המטרים של עומקה. מקובל לכנות תקופה זו, שנמשכה כחצי מיליון שנה, בשם "תקופת האבן", משום שהאדם התקין לו את כלי עבודתו, את כלי הצייד וכלי המלחמה מאבן.

מדע הפרהיסטוריה, עוסק בחקר התקופות הקדומות בתולדות האדם, מלפני שהשאיר לנו כתובים, אלא השאיר כלים מאבנים, מעצמות, וכן ציורי קירות ומערות. עד להופעת כלי חרס, שימש הצור כמקור חשוב לבניית הכלים של האדם הקדמון. טיפולוגיה - הוא מדע העוסק בלימוד השינויים שחלו באופן ייצור הכלים וצורתם מכלי צור.
מחלקים את תקופת האדם הקדמון לשלוש תקופות עיקריות: התקופה הפליאוליתית (תקופת האבן הקדומה), נמשכה בין 250 אלף שנה לבין 10 אלפי שנים.  מבחינים בה:  פליאולית תחתון, פליאולית תיכון ופליאולית עליון. התקופה המזוליתית (תקופת האבן התיכונה) - נמשכה בין 10,000 לבין 7,500 שנה. התקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) - נמשכה בין 7,500 לבין 4,000 שנה.
השרידים החשובים של פעילות האדם בארץ ישראל הם מהפליאולית התיכון, בה פעל האדם הניאנדרתאלי (השרידים הם מנחל עמוד, מערת הנחל, גשר בנות יעקב, במערות מדבר יהודה ובעמק רפאים בקרבת ירושלים).
האדם הקדמון ביותר בארץ ישראל הוא מטיפוס ניאנדרתאלי שגובהו היה  1.50- מ', רחב כתפיים וקומתו לא הייתה זקופה. הוא התפרנס בעיקר מצייד ומליקוט שורשים ופירות. בתקופה זו, שהיה עידן הקרחון באירופה וגשמים רבים באזורנו, חי לו האדם במערות ונהנה משפע החי והצומח שבוואדיות בהרים ובמישור החוף.

בסוף התקופה הפליאוליתית (לפני כ15,000- שנים), התחילה התקופה הבין קרחונית (תקופה אינטרגלציאלית) ,חלה התייבשות גדולה באזורנו והמדבר נע צפונה. זה הביא עמו נדידת בעלי חיים צפונה וגם שבטי האדם הקדמון, הציידים. בארץ ישראל נשארו רק מעט שבטים שהסתגלו לחיי המדבר הקשים, ועסקו בעיקר  בדיג, בציד חיות קטנות ובאיסוף צומח מדבר דליל.

בתקופה המזולית שבה היו תנאי החיים קשים, השתכללו כלי עבודתו של האדם וכן כלי נשקו. הוא בנה כלים זעירים ומתוחכמים לעבודות ספציפיות (מיקרוליתים). בתקופה זו הוא נאלץ להתחיל לייצר את מזונו בעצמו (לאחר ש"נזרק" מגן העדן שבתקופה הפליאוליתית) והחקלאות התפתחה. התרבות שהתקיימה לפני 10,000 שנה במקומות שונים בארץ, יצרה ישובי קבע גדולים. האדם בתקופה זו, נהג לקבור את מתיו מכווצים על צדם, ומקושטים בתכשיטים.
במערת הנחל נמצא ראש אדם מגולף באבן גיר, כמו כן חרוזים מצדפים. השלדים שנמצאו במערת הגדי שייכים לאדם הנקרא "הומו ספיאנס" שנפח גולגולתו נע בין 1550-1450 סמ"ק. גם במערת הנחל נתגלו 50 שלדים במפלסי קבורה שונים.  

האדם מהתקופה הניאוליתית התיישב ביישובים גדולים כדוגמת יריחו, שהוקמה לפני 9000 שנה וחומה סביב לה, אך עדיין לא ידע ליצור כלי חרס. את כלי החרס הראשונים, הוא יצר בחום נמוך של מדורה פתוחה, שכללו כלים קטנים ופריכים. תקופה זו הסתיימה לפני כ 6000 שנה, ואז התחילה התקופה ההיסטורית, (מלפני 5000 שנה), מאז שהאדם השאיר לנו חומרים כתובים.

ספרות עזר:

 דב ניב, עפר בר יוסף. (1976). האדם והנוף . תל אביב: חבצלת.

אברהם רונן. (1975), מדריך למבקר במערות הכרמל. המועצה האזורית חוף הכרמל.

ע. בר יוסף. (1970). התרבות הנטופית בארץ ישראל. תל אביב: קדמוניות, שנה ד', עמ' 23-3 .

ח. מיכלסון. (1970 ). הגיאולוגיה של חוף הכרמל, תל אביב: תה"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    

 

 

                                                                   

 

 

Comments