דבורה והעמקים

דבורה והעמקים  \  אהוד קלפון

בימי דבורה הנביאה, בתקופת השופטים (1200 לפנה"ס), בני ישראל נאלצו לנסוע בדרכים עקלקלות, ולא בעמקים שנשלטו על ידי הכנענים. משירת דבורה אנו לומדים שיבין מלך חצור שלח את שר הצבא סיסרא עם רכב ברזל כדי לשלוט בעמקים. הדרך הראשית עברה מהים התיכון דרך העמקים מזרחה עד לעבר הירדן. הרצף נמשך מעמק זבולון דרך עמק יזרעאל, עמק חרוד, עמק בית שאן ועמק הירדן, לכיוון מזרח ולכיוון צפון.

בעת מצוקה, דבורה שלחה את ברק להזעיק את שבטי ישראל לבוא להילחם בכנענים כדי לשחרר את העמקים, אך רק שלושה שבטים (זבולון, יששכר ונפתלי) התנדבו למשימה ושלחו את חייליהם. דבורה משבחת את השבטים האלה בחרוזי שירתה, ומותחת ביקורת על השבטים האחרים שלא באו לעזרה.

בתקופה זו, היו עמים מתקדמים מבחינה טכנולוגית כגון המצרים, היוונים, הפניקים, הכנענים, הפלשתים וממלכות אשור ובבל. הם ידעו להפיק ברזל בטמפרטורה של 1500 מ"צ ומעלה, וליצור כלי נשק חזקים ומרכבות ברזל. זה היה בשנות המעבר שבין תקופת הברונזה (3300 – 1200 לפנה"ס) לתקופת הברזל שהחלה בשנת 1200 לפנה"ס. היו גם עמים בסביבות כנען, כולל שבטי ישראל, שעדיין לא ידעו לבנות כורי היתוך בטמפרטורה גבוהה להפקת ברזל, והשתמשו בכלי נשק מברונזה שהיו פחות חזקים וקל להפיקם. הם התיכו נחושת (88%) עם בדיל (12% ) בטמפרטורה של 1000 מ"צ בלבד (בהשוואה לברזל) כדי להפיק ברונזה (ארד).

בשירת דברה, אנו לומדים על תקופת השופטים, על מצוקת השבטים באזור מחייתם, ועל המאבקים על העמקים שהיוו רצף למעבר חילות ושיירות מזרחה. העמקים הפוריים היוו מקורות תבואות ראשיים לכלכלת תושבי האזור ושבטי ישראל. כתוב בספר שופטים:  "ותשר דבורה וברק בן אבינועם...". "בימי שמגר בן ענת בימי יעל, חדלו אורחות והולכי נתיבות, ילכו אורחות עקלקלות" (שופטים פרק ה' פסוקים א – ז). דבורה ישבה מתחת לעץ תמר ושפטה את אנשי השבטים שהגיעו אליה מקצוות הארץ.

הדבש המוזכר בתנ"ך הוא בעיקרו דבש תמרים, וזה סמלי שדבורה ישבה מתחת לעץ תמר עתיר דבש, ויעל הגישה חלב לסיסרא, בבריחתו מצבא ברק. כאן רומזת דבורה בשירתה על ארץ חלב ודבש הפורייה שצריך להגן עליה. דבורה וברק נצחו את סיסרא ליד נחל קישון שעלה על גדותיו וגרף את מרכבותיו. נתיבות העמקים שוחררו משליטת הכנענים ונפתחו לשיירות שבטי ישראל, "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" (פסוק ל"א).

     

Comments