צמחי עונה קוצניים

צמחי עונה קוצניים  \  אהוד קלפון

האקלים בצפון הארץ ובמרכזה הוא ים תיכוני, בצפון הנגב הוא חצי מדברי וברוב אזורי הנגב הוא מדברי. זה משפיע על מחזור חיי הצמחים החד שנתיים, הממהרים להשלים מחזור חיים לפני בוא הקיץ היבש והחם. יש ביניהם גם צמחים קוצניים שרוב האנשים קוראים להם בטעות "קוצים". קוץ הוא מונח בוטני המציין בליטה קוצנית של רקמה בצמח המופיעה בעלים בגבעולים וכדומה. קוץ יכול להיות גלגול של גבעול כמו בקידה שעירה וסירה קוצנית או גלגול של עלה כמו בצבר, הגדל באזורים צחיחים ועליו הקוצניים אינם מאבדים מים.

קוצי הצמחים החד שנתיים, הם בעיקרם בליטות היוצאות מהגבעול או מהעלים בזמן שהם עדיין ירוקים. עם מותם, הם נשארים לעמוד זקופים כשלדים קוצניים, בשדות הבור ובצדי הדרכים, עד שרוחות החורף מפיצות את זרעיהם ומשכיבה אותם.

אנשים שבאים לאזורנו מארצות הצפון, מתפעלים מהקוצים הדקורטיביים הרבים שהם רואים בשדותינו, כי בצפון אין כמעט צמחים חד שנתיים קוצניים. צמחים אלה אינם זקוקים לקוצניות כי יש להם שפע של גשמים בקיץ ואינם צריכים לנהוג בחסכנות. בחורף הארץ ישראלי הגשום, נובטים הצמחים החד שנתיים ומפתחים עלים גדולים שאינם שומרים על המים.

עם התקרב הקיץ החם והיבש, הצמחים מתייבשים ומתים ומפיצים את זרעיהם שינבטו בחורף הבא. במקרה של צמחים רב שנתיים כמו שיחי הבתה והחורש יש מקרים שהעלים נושרים בקיץ (בצמחי מדבר כגון  רותם המדבר) או שעלי החורף הגדולים מתחלפים בעלי קיץ קטנים (סירה קוצנית). בעונת האביב, הרבה צמחים חד שנתיים משמחים את לבו של האדם בפריחתם המרשימה, אולם עם הפיכתם ל "קוצי" קיץ, היחס אליהם משתנה.

קורטם דק הוא צמח חד שנתי קוצני, הנקרא בעברית קורטם, בארמית (בתלמוד) קרטמא ובלטינית  Carthamus tenuis . הוא שייך למשפחת המורכבים ולבת משפחת הצינוריים ונפוץ בכל חלקי הארץ. עם רדת גשמי הסתיו, מתחילים לנבוט זרעיו, שהתפזרו קודם לכן על פני האדמה. בחורף הוא מגדל שושנת עלים צמודה לקרקע ובאביב הוא גדל לגובה של כחצי מטר ופורח בכתום - ורוד. עליו הארוכים לופתים את הגבעול, ומסתיימים בקוצים דוקרניים. עונת הפריחה נמשכת מחודש מאי עד אוגוסט, אז הפרחים מפתחים פירות וזרעים, המתפזרים בראשית הסתיו.

הקורטם מתרבה מאוד בשדות מרעה, על חשבון צמחים חד שנתיים אחרים. במעקב שעשיתי בשטחי מרעה, בקרחות חורש ובתה, צמחי הקורטם הדק השתלטו בתוך עשר שנים. הם הפכו לצמחים החד שנתיים הנפוצים ביותר באותן חלקות, כי אינם נאכלים על ידי הצאן והבקר. הסיבות לכך הן, קוצניות עליהם והריח הנודף מבלוטותיהם, הדוחה את בעלי החיים.

בעמקים, אפשר לראות משטחי קורטם הגדלים בשדות השלף, לאחר הקציר. אם קוטמים את הקרקפת, רואים צבע אדום היוצא מהרקמות, שממנו הפיקו בעבר צבעים. היום מגדלים את הצמח הנקרא "קורטם הצבעים" או חריע, להפקת צבעים מזרעיו.  

גדילן מצויSilybum marianum – הוא צמח חד שנתי קוצני ממשפחת המורכבים. עליו שסועים, קוצניים וגדולים בבסיס הגבעול, וקטנים כלפי מעלה. הצמח מגיע לגובה מעל למטר אחד, ונושא קרקפות גדולות נפרדות בראשי הגבעולים. פרחי הקרקפת ורודים – סגולים, ופריחתם נמשכת מחודש מרץ עד מאי. הצמח נפוץ מאוד בקרקעות עשירות בחומר אורגני, ובצדי דרכים.

ברקן סוריNotobasis syriaca – הוא צמח קוצני ממשפחת המורכבים, נפוץ באזור הים התיכון, בקרקעות עשירות בחומר אורגני, במזבלות ובצדי דרכים. הוא צמח חד שנתי הנובט וגדל בעונת הגשמים, ופורח מחודש מרץ עד מאי. עליו גדולים, מפורצים, קוצניים, וצבעם ירוק בצד העליון ולבן בצד התחתון. על עמוד התפרחת יש מספר קרקפות שסביבן עלים קוצניים. פרחי הקרקפת ורודים – סגולים, וכולם צינוריים.    

חוח עקודScolymus macualtus  הוא צמח עשבוני חד שנתי קוצני, ממשפחת המורכבים  הנפוץ בשדות ובצדי דרכים. הוא פורח בצהוב עד סוף האביב ואז הוא מתייבש ומת זקוף. הוא נפוץ בשדות החקלאיים ובצדי דרכים כמו שכתוב "תחת חיטה יצא חוח"  (איוב, ל"א, 40 ). הזרעים נובטים עם רדת גשמי הסתיו והחורף, נשארים נמוכים בחורף ומתפרצים לגובה באביב. הקוצים נמצאים בקצות העלים וגם לאורך כל הגבעול (שזה סימן היכר לחוחים).
בתפרחת הצהובה יש רק פרחים לשוניים ( לרוב המורכבים יש  קרקפת המורכבת מפרחים צינוריים במרכז, ולשוניים בהיקף). מידי יום נפתחים פרחים חדשים בבוקר, ונובלים עד לשעות הצהריים (פרח של יום אחד). הפריחה של החוח העקוד נמשכת מחודש מאי עד סוף יולי.

יש עוד צמחים עשבוניים, חד שנתיים קוצניים, המסיימים את חייהם בעונה הקיץ, באזור הים תיכוני בארץ, כגון קיפודן מצוי, חרחבינה מכחילה,  דרדר הקורים, ריסן נאכל, קיצנית עטופה, ועוד.      

 

 

 


Comments