תחושה צמחית

תחושה צמחית  \  אהוד קלפון

 

מחקרים שונים, הוכחו שקיימת תקשורת כימית בין צמחים, והעברת מסרים ביניהם כאשר הם מותקפים על ידי חרקים מזיקים וכדומה. בוטנאים קנדים, ערכו לאחרונה מחקר בנושא התקשורת ושיתוף הפעולה המתקיימים בין צמחים מאותה המשפחה ובינם לבין משפחות אחרות. המחקר נעשה על צמח בר, בעל פריחה מרשימה מצמחי בשמת. שמו העממי Yellow Jewelweeds , שמו הלטיני  Impatiens pallida , ושמו העברי בשמת. הצמח גדל במקומות לחים ומוצלים, באדמה עמוקה, מקנדה, לאורך החוף המזרחי של ארה"ב, עד לצפון פלורידה, ונפוץ בעיקר בהמיספרה הצפונית של כדור הארץ.

החוקרים טוענים שמיני Impatiens מתקשרים בעזרת השורשים (ולא העלים), עם בני מינם ומשפחתם ומתחלקים באותם מזונות זמינים, הנמצאים באותו מרחב מחייה. לעומת זאת, הם יחושו בשורשיהם, בני מינים אחרים הגדלים בסביבתם, ויתחרו בהם. צמחי בשמת גדלים בארץ כצמחי בית וגינה (אין בר), ופורחים לאורך כל הקיץ.

חוקרים, זרעו באותם גביעים, זרעי בשמת מאותו המין, ובגביעים אחרים זרעו תערובת מינים. זרעי בשמת נלקחו מאותו צמח אם ונזרעו בגביעים נפרדים, ותערובת המינים נלקחו מצמחים שונים ונזרעו ביחד עם זרעי בשמת בגביעים אחרים. התוצאה הייתה שצמחי בשמת שגודלו עם צמחים זרים, הוציאו יותר עלים, כדי להתחרות על כמות האור לצורכי פוטוסינתזה.

צמחי בשמת שגדלו רק עם בני מינם, לא הוציאו יותר עלים מהרגיל, כי לא התחרו ביניהם על מקורות מחייה באוויר ובקרקע, אלא שיתפו פעולה ביניהם על חלוקת המשאבים הזמינים בבית גידולם. צריך לקחת בחשבון שצמחי בשמת מהמין pallida Impatiens ששימשו את החוקרים, גדלים באופן טבעי במקומות מוצלים, שבהם קרני האור מועטות, והם רגישים לכל תחרות זרה על מעט האור המאיר על עליהם הירוקים.

כאשר זרעו זרעי בשמת בגביע אחד וזרעי צמחים אחרים בגביע שני והעמידו אותם  קרובים אחד לשני, לא הייתה תחרות ביניהם. זה מוכיח, שהתקשורת ועמה הדחף לתחרות, קיימים, רק כאשר הזרעים של המינים השונים גדלים באותה הקרקע, ויש מגע בין השורשים, שדרכם זורמת התקשורת.

הבוטנאים החוקרים טוענים, שזו הפעם הראשונה שהתפרסם מחקר, המוכיח שעלוות הצמח מגיבה על גירוי ותקשורת המתקיימים בשורשים. במקרים שונים אחרים, ידוע שכאשר זחלי חרקים נוגסים בצמח, הוא פולט מעלוותו (לא משורשיו) לאוויר חומרים כימיים, הנקלטים על ידי צמחים שכנים. אלה מגיבים מיד על ידי יצירת חומרים מרים ומעט רעילים בעליהם, שאינם טעימים לזחלים, וכך הם מגנים על עצמם.

במחקר אחר שנעשה בצמחי החוף בארה"ב, התגלתה תופעה דומה לזו של החוקרים מקנדה. אלא שתגובת הצמחים הייתה שונה. כאשר גידלו צמחים זרים ליד צמחים בחוף, אלה פיתחו מערכת שורשים מהירה ומסועפת (כי יש בעיה של זמינות מים מתוקים), ולא הוציאו עלים נוספים. זה מראה שצמחי החוף אינם חסרים קרני שמש המאירות עליהם בשפע, ותהליך הפוטוסינתזה אינו נפגע, מתחרות צמחים זרים הגדלים בקרבתם.

מאידך אחת הבעיות האביוטיות בחוף היא חוסר מים מתוקים זמינים בעומק סביר, וקליטתם על ידי מערכת השורשים. התחרות כאן, בין צמחי החוף המקוריים לבין הצמחים הזרים, היא על המים הזמינים, לכן התגובה המידית היא פיתוח מהיר של מערכת שורשים, לעומק. לעומת זאת צמחי החוף מאותו המין, גדלים יחד בהרמוניה ללא תחרות, ומתקיימים מאותם מקורות מים מתוקים מעטים.

תגובת צמחי בשמת הייתה שונה, כי הם גדלים בסביבה עשירה במים, אך דלה בקרני אור. אף על פי שתגובות הצמחים היו שונות, המשותף ביניהם שהם העבירו מסרים בעזרת השורשים, שנגעו אחד בשני באותה הקרקע.

יש לציין שלא תמיד הצמחים המקוריים מצליחים לשרוד ולהתקיים יחד עם הפולשים הזרים. למשל, כאשר צמחי טיונית החולותHeterotheca subaxillaris  החלו להתפשט בחופי הארץ, מעמק עכו דרומה, אנו יכולים לשער שצמחי החוף המקוריים ניסו להגיב בדרכים שונות כדי לשרוד. אך במקרה זה של פלישת הטיונית, ובמקרים רבים אחרים, הצמחים הפולשים כל כך דומיננטיים שלא מאפשרים מרחב מחייה וקיום לצמחים המקוריים, הנכחדים בבית גידולם הטבעי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

        


Comments