עולם הצמחים במקרא

עולם הצמחים במקרא  \  אהוד קלפון

לעולם הצמחים, יש נציגות נכבדה בתנ"ך, והם מוזכרים בהקשרים ישירים או עקיפים לאדם. למשל יש איסור על כריתת עצים בעת מצור ומלחמה.

בספרות המקרא, המשנה, התלמוד והמדרשים, רואים יחס חיובי לעץ השדה וכן הערכה וחיבה לאילנות. "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ " (ויקרא י"ט כג'). בתהילים א' ג-ו, מוצאים את הדימוי לצדיק והדימוי לרשע מעולם הצומח: הצדיק הוא כעץ שתול על פלגי מים , אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול והרשע כמוץ ברוח ."צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (תהילים צ"ב, י"ג).

עצים ושיחים רבים מוזכרים בתנ"ך על שום חשיבותם לאדם: תאנה, רימון, זית, תמר, גפן, שקד, תפוח, שקמה, ערבה, ארז, אשל, אלה, אלון, ברוש, שיטה, הדס, ערער, ערמון, צפצפה, אגוז, לבנה, קיקיון, רותם, שיטה ועוד.    

כאשר ישעיהו רצה לנחם את העם הוא כתב " אתן במדבר נטע ארז שיטה והדס ועץ שמן" ( פרק מ"א פסוק 19) . האלה מוזכרת בתנ"ך בהקשרים שונים. "...ותחת כול עץ רענן ותחת אלה עבותה" (יחזקאל ו' 13 ). האלה אשר בשכם, מוזכרת בסיפור יעקוב (בראשית לה' 4 ). האלה בעופרה מופיעה בסיפור גדעון (שופטים, ו' 11 ).

בגבעות טבעון - אלונים אפשר לראות עצי אלון תבור גדלים ליד לבנה רפואי ואלה אטלנטית כמו שראה אותם הנביא הושע בן בארי, שחי בצפון הארץ לפני כאלפיים שמונה מאות שנה. "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה" (הושע פרק ד פסוק 13).

עוד בתקופת המקרא, הבחינו בין צמח קנה לבין צמח סוף, בניגוד לטעות הנפוצה היום בספרות ובשירה שבהם מופיע "קנה סוף" שאינו קיים. "קנה מצוי" גדל בדרך כלל על גדות הנחל וגבעולו חלול, ו "סוף מצוי", גדל קרוב מאוד למים וגבעולו מלא וספוגי. בתנ"ך שניהם מוזכרים באותו הפסוק ("קנה וסוף"), אולי מכאן נובעת הטעות שהשתרשה במהלך השנים. במקרים אחרים במקרא, הקנה מוזכר ללא קשר לסוף, "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה...אשר יסמוך איש עליו ובא בכפו ונקבה" (ישעיהו ל"ו, ו').                               

צמחים רבים מוזכרים בפסוקים קצרים, ולעתים בפרק שלם, כמו ב "משל הכרם" בישעיהו פרק ה'.  הושע הנביא מציין שלושה עצים שראה גדלים ביחד בגליל התחתון המערבי, וכך כתב: "אלון לבנה ואלה כי טוב צלה". "ויטע אברהם אשל בבאר שבע" (בראשית כ"א, ל"ג),   "עץ שקד אנוכי רואה" (ירמיהו, פרק א), "...כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים..." (עמוס פרק ב, ט),  "לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, כי בוקר אנוכי ובולס שקמים" (עמוס פרק ז,, פסוק י"ד),  דבורה יושבת תחת התומר לשפוט את ישראל (שופטים ד, ה), "בניך שתילי זיתים סביב שולחנך" (תהלים קכ"ח , ג), "כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו , ס"ה, כ"ב). 

"כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם" (ישעיהו ו , י"ג ), "... צפצפה שמו" (יחזקאל י"ז , ה),  "ויקח יעקב מקל לבנה..." (בראשית ל, ל"ג),  "ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי היער נטע אורן וגשם יגדל" ( ישעיהו מ"ד, י"ד), "הלל ברוש כי נפל ארז" ( זכריה יא', ב). 

קידה שעירה (אזרח): " ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן (תהלים לז', ל"ה ),  "אל גינת אגוז ירדתי" (שיר השירים, ו' י"א ),  "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז', י"ח),  "וחסון הוא כאלונים" (עמוס ב', ט),  "תחת סרפד יעלה הדס" (ישעיהו נה', י"ג). 

סירה קוצנית: "כקול הסירים תחת הסיר" (קהלת, ז', ו),  "ואחריתה מרה כלענה" (משלי, ה', ד),  "קוץ ודרדר תצמיח לך" (בראשית, ג', י"ח), ברקן: "ואת קוצי המדבר ואת הברקנים" (שופטים ה' י"ז),  "וימצא דודאים בשדה" (בראשית ל' י"ד),  "כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו ס"ה, כ"ב), "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי יא' , ל).           

צמחי ארבעת המינים הקשורים לחג הסוכות: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג , 40). הדר הוא אתרוג, כפות תמרים הוא לולב, ענף עץ עבות הוא הדס וערבי נחל הוא עץ ערבה. ארבעת הצמחים מסמלים את חלקי ארץ ישראל: תמר – מדבר, הדס – הרים, ערבה- נחלים ומקורות מים, אתרוג – מישור החוף, השפלה והעמקים. בקהילות ישראל נהגו להביא הדסים לאירועים שונים כגון לידה, ברית מילה, בר מצווה, חתונה וכדומה. כאשר ישעיהו רצה לנחם את העם הוא כתב " אתן במדבר נטע ארז שיטה והדס ועץ שמן" ( פרק מ"א פסוק 19) .
צמחי שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה, ארץ זית שמן ודבש"(תמר), (דברים פרק ח , פסוק ח). בזמן שבחודש ניסן, בחג הפסח, קוצרים שעורה, "בתחילת קציר שעורים הוא זמן הקציר" (מגילת רות, א, כ"ב), בחג השבועות קוצרים חיטה, "וחג השבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד , פסוק כ"ב).

בשיר השירים הרעיה נמשלת לפרדס רימונים עם פרי מגדים (פרק ד' 13). המרגלים הביאו עמם מארץ כנען רימונים, תאנים וענבים כדי להראות שהארץ טובה ופורייה. "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים וישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים (במדבר י"ג , כ"ג).

בין הצמחים הרבים המוזכרים במקרא, אפשר לחלק את חלקם לקטגוריות שונות: עצים נשירים (אלון תבור, אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, צפצפה וערבה), עצים ירוקי עד (אלון מצוי, ארז, ברוש, אורן, תמר, אשל, שיטה), שיחים (קידה שעירה), בני שיחים (סירה קוצנית), עצי  יער (אלונים ואלות), עצים חסונים (אלונים, ארזים), צמחים רפים (קנים).

מאריכי ימים ( אלונים, אלות, זיתים), צמחי גדות נחלים (צמח סוף, וצמח קנה), צמחי מדבר (ערער, אשל, שיטה), צמחי עמקים (שושנת העמקים), חופים ושרון (חבצלת השרון), הרים (הדסים), צמחי מאכל ופרי, עצי סרק, צמחים עשבוניים חד שנתיים קוצניים (ברקן, חוח, דרדר ), צמחי דגן (חיטה ושעורה), כרם (ענבים), מטע (תפוח, שקד, תמר), פרדס (הדרים, אתרוג), מקשה (אבטיח, מלון), גן ירק ( בצל, שום), צמחי מרפא ותבלין (אזוב, כרכום, קינמון), ועוד.

בכל חלקי ארץ ישראל, פזורים מאות עצים עתיקים שרובם בני מאות שנים, וחלקם מתקרבים עד 1000 שנים. ליד צומת חנניה בגליל התחתון, גדל עץ אלון תבור בן 600 שנה. סמוך לקריית טבעון, גדל עץ אלון תבור בן 700 שנה, מהעתיקים בארץ, ובאותו יער גדלה אלה אטלנטית רחבת גזע וענפה. אלון תבור עתיק נוסף, גדל בנחל עירון, סמוך למשטרת עירון, ואלון תבור בן 200 שנה, גדל סמוך לצומת בית קשת בגליל התחתון.

אלה אטלנטית עתיקה, בת מאות שנים, גדלה ליד קברו של רבי טרפון בגלל העליון, ואלה אטלנטית בת 500 שנה, גדלה סמוך למצודת ישע בעמק קדש, אשר בגליל העליון. אלה אטלנטית קדושה לתושבי המקום, גדלה ליד קברו של רבי חנינה בן דוסא, בכפר ערבה בגליל התחתון, ואלה אטלנטית עתיקה, גדלה ליד קברו של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, אשר בגליל העליון. החרוב הכי דרומי בארץ, גדל מצפון לשדה בוקר. אשל הפרקים רחב גזע, גדל במישור החולי ממזרח לבשור בנגב, עץ שיטה ענף, גדל בנחל נוקד בנגב, ועץ שיזף מצוי (דומים), בן 500 שנה גדל בעין חצבה בערבה.

אורן הגלעין בן 130 שנה, גדל בגן הבהאים סמוך לעכו (האורנים אינם מאריכים ימים כמו האלונים והאלות). אלון מצוי עתיק, גדל ליד מבצר נמרוד בצפון רמת הגולן, ומספר עצים בחורשת הארבעים בכרמל. פיקוס בנגלי שניטע במקווה ישראל לפני 120 שנה, יצר בשורשי האוויר שלו, יער קטן סביבו, ופיקוס שקמה בן 800 שנה גדל בנתניה. עצי זית עתיקים, המתקרבים בגילם ל 1000 שנה, גדלים בירושלים ליד גת שמנים, וזיתים בני 800 שנה גדלים ליד הכפר ראמי בבקעת בית הכרם בגליל התחתון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                   

 

                          

         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                      


Comments