אלון ואלה עבותים

אלון ואלה עבותים \ אהוד קלפון

ברחבי הארץ אפשר לראות מספר מצומצם של עצים עבותים עתיקים ששרדו מכריתה, בעיקר בגלל קדושת המקום שבו הם גדלים. בין טבעון לאלונים אפשר לראות אלון תבור ואלה אטלנטית עבותים ששרדו מאות שנים. על מנת להגיע אליהם, הולכים ברגל מטבעון ברחוב יהודה הנשיא שליד תחנת הדלק בכיוון מזרח, עד לצומת רחוב בורוכוב. פונים שמאלה ומיד ימינה בכביש צר, שהופך במורד לדרך עפר.

יורדים בדרך עד לגשרון ברזל קטן (המשמש מחסום לבקר), חוצים אותו וממשיכים ללכת בדרך העפר עד שרואים משמאל עץ אלון עתיק ולידו אבן גדולה שהונחה כמצבת זיכרון. היקף גזעו של אלון התבור, למעלה מחמישה מטרים, והוא נמנה עם אלונים העתיקים ביותר בארץ, אם לא העתיק שבהם.

מהעץ העתיק אפשר להמשיך לטייל ברגל בשביל מעגלי מסומן, ביער אלונים ובשדה מרעה פתוח. פונים ימינה לעבר הכניסה לשביל, דרך שער קטן שלא מאפשר יציאת הפרות משדה המרעה המגודר. לאורך מסלול ההליכה, רואים יער אלונים האופייני לסביבה זו  ומגיעים לאלה אטלנטית עתיקה שגזעה עבה מאוד. האלה גדלה בין שני סלעי גיר ומצליחה לפלס את דרכה ביניהם ולהרחיב את גזעה בן מאות השנים.

השביל המסומן, מחזיר אותנו אל פינת האלון העתיק, המופרדת משדה המרעה. בפינה זו שמסביב לעץ העתיק, התקינו ספסלי ישיבה ומתכננים להמשיך לטפחה לטובת אוהבי הטבע שיבקרו בה ויטיילו בסביבה. מעט אנשים ידעו על קיומם של שני העצים העתיקים (אלון התבור ואלה אטלנטית) בשדה המרעה המגודר של קיבוץ אלונים ורק לאחרונה התפרסם מקומם ברבים.

חוקרי הטבע מתכוונים לבדוק בקרוב את גילו של עץ  האלון, ובינתיים גזמו חלק מענפיו ונותנים לו טיפולים שונים על מנת שימשיך להתקיים עוד מאות שנים. לאחר שמתרשמים משני העצים העתיקים, אפשר לנסוע לעמק יזרעאל ולהתרשם מעוד אלון תבור עתיק וגבוה, שגזעו עבה מאוד. נוסעים עד לרמזור הראשון של רמת ישי (לבאים מכיוון טבעון), פונים ימינה לתוך הישוב ונוסעים ישר עד הסוף. בקצה המערבי של הישוב, הכביש מתחלף לדרך עפר המובילה אל השדות שבין רמת ישי לכפר יהושע. מחנים את הרכב ליד בית העלמין והולכים בשדה השמאלי (מרחק קצר), עד שמגיעים לאלון עתיק, בעל גזע עבה ומסועף.  

אלון התבור ( Quercus ithaburensis ) הוא עץ חד ביתי שגובהו מגיע לעשרה מטרים, עליו משוננים ומצופים שערות דקיקות צפופות וצדם העליון מבריק. הפרי הנקרא בלוט הוא למעשה אגוז חד זרעי היושב בספלול (כמו ספל) המתפתח ממצעית הפרח הנקבי.

הבלוט אורכו חמישה ס"מ, רוחבו ארבעה ס"מ ואורכו פי שניים מאורך הספלול שקשקשיו כפופים לאחור. הבלוטים משמשים מזון בטבע לבעלי חיים רבים וגם האדם מנצלם. מהעפצים הגדלים על העץ, נהגו להפיק דיו ששימש לכתיבה על קלף מעור או על נייר. הפריחה של אלון התבור מופיעה בצפיפות בחודשים מרץ  ואפריל.
פרחיו הנקביים מופיעים בקבוצות קטנות של שניים עד ארבעה פרחים. הם נראים כמו כדים קטנים בעלי שלושה עמודי עלי, הצלקות בולטות והשחלה תחתית. פרחיו הזכריים מסודרים בתפרחות ארוכות התלויות כלפי מטה. בכל פרח יש כשישה אבקנים, שאבקתם עפה ברוח להאבקת הפרחים הנקביים. הבלוטים אינם נפוצים ומתרחקים מהעץ, אלא נופלים לרגליו ונובטים בצלו.

יער אלון התבור שעל גבעות טבעון שפרעם, משתרע כיום על 3000 דונם, שהם שריד קטן מהיערות שכיסו בעבר את הארץ. רוב עצי היער בסביבה זו הם צעירים יחסית, שהתחדשו מחוטרים ומזרעים וגדילתם איטית מאוד. אולם יש מספר עצים עתיקים בני מאות שנים בעלי גזע רחב, שחלקם נמצאים בשדות קיבוץ אלונים ושלושה עצים מרשימים נמצאים בשדה פתוח בין כפר יהושע ורמת ישי.

בגליל אפשר למצוא עצים עתיקים מאוד שנשתמרו ליד קברי צדיקים ולא נכרתו בגלל קדושת המקום. מהיערות הגדולים של העבר נשארו שרידים בשרון, בשומרון, בכרמל, בגליל התחתון, בגליל העליון המזרחי, בעמק החולה, בגולן ובגלעד.

אלון תבור הוא עץ נשיר הגדל עד לגובה של 600  מטרים מעל פני הים ואלון התולע שגם הוא עץ נשיר, גדל בגבהים שמעל 700  מטרים בגולן ובגליל העליון. לעומתם, אלון מצוי הוא עץ ירוק עד, המהווה את המרכיב הראשי של החורש הים תיכוני בגליל ובגולן ובכל מזרח הים התיכון.

 
אלה אטלנטית ( Pistacia atlantica) 

אלה אטלנטית נפוצה בגליל התחתון, בגבעות אלונים טבעון, בהרי נפתלי, בעמק החולה ובערוצי הנחלים בנגב. העץ שייך למשפחת האלתיים, נשיר, דו ביתי (יש עץ זכר ועץ נקבה) ומאריך ימים. אבות האלה והחרוב היו פעם עצים חד ביתיים, בעלי ענפים נושאי פרחים זכריים וענפים אחרים נושאי פרחים נקביים. במהלך השנים הענפים שהתפרקו מהעצים, הצמיחו עצים דו ביתיים בצורה וגטטיבית טבעית.

באזורים הסובטרופיים קיימים 11 מינים של אלה, ובארץ  גדלים שלושה מינים בר: אלה ארץ ישראלית (עץ נשיר), אלה אטלנטית (עץ נשיר) ואלת המסטיק (שיח ירוק עד). בצומת ישע (בחניון האלה), גדל עץ אלה אטלנטית, אולי העתיק ביותר בארץ. גם ליד קברו של רבי טרפון בגליל העליון המרכזי, גדל עץ אלה אטלנטית, בעל גזע עבה מאוד, ששרד בגלל קדושת הקבר והמקום. ליד טבעון גדל עץ  אלה עתיק שגזעו הרחב פילס את דרכו בין סלעי הגיר המקיפים אותו.

האלה אינה מפונקת ומסוגלת לגדול עם מעט משקעים, לכן היא נפוצה באזורי ספר חרבים הגובלים בחבלים ים תיכוניים. לאלה האטלנטית יש עלה מורכב ועלעליה אינם מחודדים כמו העלעלים של האלה הארץ ישראלית. העץ נתקף על ידי עפצים אופייניים הדומים לאלמוגים אדומים, השונים מהפירות

העגולים האדומים. עפץ הוא גידול של רקמה צמחית, הנוצר כתגובה לפעילותם של חרקים שונים וכנימות העפצים, שחדרו לעלים ולחלקי צמח אחרים.

עץ הבר משמש כנה להרכבה של עץ פיסטוק חלבי בגלל חוסן הגזע העמיד יותר בפני מחלות ומזיקים. לאחרונה הפכה האלה האטלנטית כעץ פולש לחורשים, לגינות הנוי ולשדות חקלאיים. זרעי האלה נובטים גם בצל מלא מתחת לעצים ושיחים ובמהלך הזמן העץ משתלט על סביבתו.

האלה מוזכרת בתנ"ך בהקשרים שונים. "...ותחת כול עץ רענן ותחת אלה עבותה" (יחזקאל ו' 13 ). האלה אשר בשכם, מוזכרת בסיפור יעקוב (בראשית לה' 4). האלה בעופרה מופיעה בסיפור גדעון (שופטים, ו' 11 ). בגבעות טבעון - אלונים אפשר לראות עצי אלון תבור גדלים ליד לבנה רפואי ואלה אטלנטית כמו שראה אותם הנביא הושע בן בארי, שחי בצפון לפני כאלפיים שמונה מאות שנה. על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע פרק ד פסוק 13).

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Comments