חוטמית זיפנית

חוטמית זיפנית  \  אהוד קלפון

צמחי החוטמית הזיפנית, גדלים בחבל הים תיכוני של ארץ ישראל ובולטים בפריחתם הורודה בסוף האביב ובראשית הקיץ. אפשר לראות חוטמיות רבות בפריחתן, במורד תל קשיש, בשדות שמסביב ועל גבעות טבעון אלונים נופית. אם מטיילים בסביבה זו, רצוי לעלות עד ראש התל, שם יש עמדת בטון ששמשה את ההגנה ומשם צופים על עמק יזרעאל ועל פיתולי נחל הקישון, שצמחייה סבוכה גדלה בשתי גדותיו.

חוטמית זיפניתAlcea setosa)   ), הוא צמח רב שנתי, עשבוני זיפני ממשפחת החלמיתיים, שגבעוליו מגיעים לגובה שבין מטר וחצי לשני מטרים. במהלך הקיץ מתייבשים חלקי הצמח שעל פני הקרקע, ומתקיים רק החלק המעובה שמתחת לאדמה.

עם בוא החורף הוא מוציא מתוך האדמה שושנת עלים גדולה צמודה לקרקע.  לאורך כל החורף הקר, מתעכב גידול הצמח ובאביב מתחילה צמיחת הגבעולים כלפי מעלה. עמוד התפרחת יוצא ממרכז שושנת העלים והוא נושא פרחים גדולים (בקוטר 10  ס"מ) בחלקו העליון. לאורך הגבעולים, נפתחים ניצני פריחה מלמטה למעלה והעלים הולכים וקטנים כלפי מעלה. במרכז הפרח יש עמוד עלי בולט, שאליו מחוברים אבקנים רבים. הפריחה נמשכת מאפריל עד יוני כשהשיא הוא בחודש מאי (פרח אייר). הפרחים הגדלים על הר הגלבוע, צבעם ורוד בהיר ואלה הגדלים בגליל התחתון ובכרמל צבעם ורוד כהה.

החוטמית נפוצה בשדות בור, בבתות, בשטחים פתוחים על הרים ובחורשים דלילים. יש גם חוטמית קרחת שאינה זיפנית או שעירה, הנפוצה בעיקר בגליל העליון, בעמק החולה הצפוני ובשולי החורשים.

כל פרח חוטמית יוצא מחיקו של עלה ומהפרח המופרה, מתפתח פרי בשם "מפרדת", הנראה כמו עוגה עגולה מחולקת לפרוסות. בתום עונת הגידול, כאשר הצמחים מתייבשים, אפשר לפזר את זרעי החוטמית היבשים בגינות ובאזורים פתוחים על מנת להפיצם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                       

 


Comments