קיקיון מצוי

קיקיון מצוי  \  אהוד קלפון

 

קיקיון (Ricinus communis ) הנקרא באנגלית (Castor oil plant  ), הוא שיח רעיל שמוצאו מאפריקה הטרופית והסובטרופית. הוא גדל באזורים חמים ואינו שורד באזורים קרים. גובהו עד חמישה מטרים, גבעוליו חלולים, עליו מאוצבעים, פרחיו הירוקים מקובצים באשכולות ופריו הלקט. זהו שיח חד ביתי חד מיני, שפרחיו הנקביים המכילים עלי ושחלה, מסודרים למעלה ופרחיו הזכריים המכילים אבקנים, מסודרים למטה.

מצמח הקיקיון (בעיקר מזרעיו) מפיקים שמנים לתרופות, לתעשייה, להכנת רעלים ולהכנת דלק למכוניות. מגדלים אותו בגינות נוי, בגלל עליו הגדולים והמפורצים ופריחתו הקצית ארוכת הימים. השיח עצמו חי בטבע רק שנים מעטות ונובל. הזרעים מאוד רעילים וקליפתם מכילה חומר חלבוני רעיל מאוד בשם ריצין. זרעי קיקיון נמצאו בקברים של מלכי מצרים העתיקה (מלפני 3000 שנה). בגלל רעילותו הרבה, הקיקיון כמעט שאינו נתקף במזיקים.  אך זחלי כנימות עש, וכן זחלי פרפרים מסוימים, ניזונים ממנו.

בספר יונה אנו קוראים, על הצו האלוהי שקיבל יונה בן אמיתי מגת חפר אשר בגליל. יונה נצטווה לצאת אל העיר נינווה אשר בממלכת אשור, על מנת להזהיר את תושביה שיסורו מדרכם הרעה, "כי עלתה רעתם לפני ה' ". יונה התעלם מבקשת השליחות והחליט לברוח באוניה לחוף תרשיש (היום בטורקיה), כי חשב שיד אלוהים אינה מגעת לשם.

האוניה הטלטלה מאוד בים סוער ומלחיה השליכו את יונה לים. הוא נבלע על ידי דג גדול, שהקיאו בחוף תרשיש. יונה התאושש, נע ברגל מחופי הים התיכון, דרך המדבר לנינווה והזהיר את תושבי העיר העשירה לסור מדרכם הרעה. אנשי נינווה שמעו בקולו, עשו כדבריו וחייהם ניצלו מחרון אפו של אלוהים. יונה התאכזב מהחלטת אלוהים לא להעניש את אנשי נינווה על חטאיהם, אלא לסלוח להם על חזרתם בתשובה.

בזמן שיונה ישב במדבר מחוץ לעיר, גדל פתאום קיקיון שעשה לו צל. אך עם עלות השחר, הצמח הותקף על ידי "תולעת" (זחל פרפר), התייבש ומת, ויונה התלונן על כך בפני האלוהים. כלומר, מה שהדאיג את יונה, זה רווחתו שלו ודאגה לעצמו ולא דאגה לשלומם של אנשי נינווה. הוא לא ניסה ללמד עליהם סנגוריה בפני האלוהים, כפי שעשה אברהם בסדום ומשה עם בני ישראל שחטאו במדבר.     

בספר יונה פרק ד' פסוקים 6 – 10 מתואר משל הקיקיון. "ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב מתחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר. וימן ה' אלוהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה שמחה גדולה. וימן אלוהים תולעת בעלות השחר למחרת, ותך את הקיקיון וייבש. ויהי כזרוח השמש, וימן אלוהים רוח קדים חרישית, ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות... ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד. ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה ...". 

משל הקיקיון מכוון את האדם להיות רחמן וסלחן כלפי אנשים שחטאו, אך שבו מדרכם הרעה. כשם שאלוהים לא העניש את אנשי נינווה ששבו מדרכם הרשעה, ואימצו את הצדק, כך צריכה להיות דרכם של בני אדם כלפי אלה שחטאו וחזרו בתשובה ואין להענישם.    

                                                         

 

 

 

  

Comments