פריחה בחודש שבט

פריחה בחודש שבט   \   אהוד קלפון 

 

ביום בהיר באמצע חודש שבט (אמצע פברואר), קבלו את פני בחורש הפתוח, שיחי קידה שעירה בפריחה צהובה. היו אלה שיחי הקידה הראשונים שהקדימו לפרוח והכריזו כי האביב עומד בפתח. בבוא אדר (מרץ), הצהוב של הקידה יבלוט בחורש הים תיכוני.  במשטחים הפתוחים סמוך לפני הקרקע, יש מרבדים צהובים של פרחי סביון אביבי, שימשיכו ללוות אותנו עד לחודש ניסן (אפריל). ניסנית דו קרנית, כתמה עבת שורשים  וציפורני חתול, משלימים יפה את המשטח ההרמוני של הצהובים הנמצא באותו הגובה של הסביון.  

במשטח אחר בין הסלעים, חבויה לה "זהבית השלוחות" הצהובה, שהיא די נדירה כאן בסביבה. הפרח הצהוב גדל צמוד לקרקע ובולט בשישה עלי כותרת כמו אחיו ממשפחת השושניים. לזהבית יש בצל באדמה השולח שלוחות ריבוי, המפתחות בצלים חדשים והוא ימשיך לפרוח לאורך כל חודש אדר (מרץ). משטחים קטנים של חמציץ נטוי, צובעים בצהוב מספר פינות מוצלות בחורש. מסביבם  התחילו לפרוח צמחי חרדל ראשונים בצהוב ויתר בני משפחת המצליבים יבואו אחריהם בהדרגה ויפרחו לתוך האביב.

צמח חד שנתי שהמקדים לפרוח, הוא הנזמית הלופתת ממשפחת השפתניים. רק מעט פרחי נזמית ורודים בולטים בתוך המרבד הירוק, המכסה את שטחי הבתה הפתוחים.  צמח צנוע  אחר החבוי במקום מוצל בין שיחי החורש, הוא צמח הלופית המצויה. זהו גיאופיט רב שנתי נמוך, בעל פקעת בתוך האדמה. אפשר לזהותו מיד על ידי מעטפת הפרח (המתחל) הבנויה כמו כובע, שתפקידו להגן על אברי הרבייה של הפרח מפני הגשם. לאורכו של המתחל הירוק יש פסי אורך כהים.

רקפות וכלניות נראות בכל מקום במדרונות הגבעה וביניהן הפתיעה בפריחתה המוקדמת נורית אסיה.

בדרך כלל פריחת הנוריות מתחילה מאמצע חודש מרץ ואנחנו רק באמצע חודש פברואר. אפשר לראות שפרח הנורית מורכב מעלי גביע הצמודים לעלי הכותרת האדומים, ולכלנית אין עלי גביע כלל (שניהם גיאופיטים רב שנתיים). משפחת הגרניים מיוצגת כאן על ידי שלושה צמחים חד שנתיים, שהם גרניון הארגמן, מקור חסידה מצוי ומקור חסידה גדול. צמחי טופח ריסני בודדים, נראים משתרגים (מטפסים) בעזרת גבעוליהם המסולסלים על צמחים אחרים ומבליטים את פרחיהם הורודים סגולים, למשיכת חרקים מאביקים.

הטופח הוא צמח חד שנתי ממשפחת הפרפרניים ויש לו מספר קרובים הפורחים בסביבה כגון אפון קיפח, תורמוס ההרים (שפורח בכחול), בקיה מצויה, תלתן כוכבני, תלתן תריסני, אספסת מצויה ואספסת עדשתית. זמזומית מצויה, ניכרת בגבעול הקצר שלאורכו מסודרים פרחים קטנים לבנים, המזמזמים  כשממוללים אותם ליד האוזן (מכאן השם זמזומית). זהו צמח גיאופיט רב שנתי, בעל בצל גדול בתוך האדמה. אם מסתכלים מקרוב על הפרח, מבחינים בשישה עלי כותרת (מחוברים), המעידים על השתייכותו למשפחת השושניים, כמו העירית הגדולה הנמצאת סמוך לו. בזמן שהזמזומית מגיעה לגובה של 15  ס"מ, העירית מתנשאת לגובה של 120  ס"מ.                                                     

לעירית יש שורשים מעובים אוגרי מזון והיא רב שנתית. היא מנצלת את המזון שהיא אוגרת בשנה אחת, כדי להצמיח עלים מיד עם רדת הגשמים של הסתיו הבא. בשטחים שיש בהם רעיית יתר של צאן ובקר, מתרבות העיריות ומתרבים גם הצמחים הקוצניים (העירית אינה נאכלת על ידי בעלי חיים בגלל רעילותה).

בתוך משטח צמחי הבתה החד שנתיים, בולט צמח זיפני נמוך בעל פרחים סגולים, בשם לשון הפר המצויה. זהו צמח רב שנתי ממשפחת הזיפניים שקרובי משפחתו יבלטו במגוון  פרחיהם במהלך האביב.

בשטח פתוח אחר, נראה צמח זעיר בשם ורוניקה סורית ממשפחת הלועניתיים, הפורח בצבעי כחול לבן. אפשר לראותו משתרע בחורש הפתוח וגם במטעי זיתים בהרים.

המרקולית המצויה, נקרא על שם מרקורי, שהיה שליח האלים במיתולוגיה היוונית. פרחי המרקולית קטנים וירוקים ואינם בולטים על רקע צמחי הבר שמסביב. זהו צמח דו ביתי, כלומר יש צמח זכרי הנושא אבקנים ויש צמח נקבי המורכב מעמוד עלי, צלקת ושחלה. החלמית המצויה הקדימה לפרוח, אולם זה הזמן לאכול את עליה הרכים לפני שהם מתקשים. מי שאוהב לאכול את פרודות הפרי של החלמית, יצטרך לחכות עד להבשלתן באביב.

בשטחים הפתוחים בולטים צמחי מסרק שולמית, בתפרחות סוכך לבנות.  הפריחה של יתר בני משפחת הסוככיים תלך ותגבר עם התקרב האביב. טרשנית שרועה הוא צמח חד שנתי נמוך, שפרחיו הזעירים בולטים בצבע ירוק כחול. הטרשנית מתפשטת ומשתרעת במקומות מסולעים ומוצלים וגם בגינות הנוי. צמח אחר הדומה לו במקצת ופרחיו כחולים נקרא מרגנית כחולה, או מרגנית השדה. המרגנית שייכת למשפחת הרקפתיים בזמן שהטרשנית שייכת למשפחת הטרשניים, לכן מבנה הפרחים שונה. צמחי המרגנית גדלים במפוזר בשדה בזמן שהטרשנית משתרעת ויוצרת משטח פריחה רצוף. שום משולש (שושניים) הוא גיאופיט בעל בצל מתחת לאדמה, הנושא על גבעולו תפרחת לבנה בדמות סוכך. הוא נפוץ בצפון בשדות הבתה הפתוחים ובחורשים שבהרים. הגבעול בנוי משתי צלעות, כך שבחתך הוא נראה משולש (מכאן שמו) וריחו כריח השום התרבותי.

שיחים נמוכים של פגם, פזורים בשולי החורש והבתה והצמחים הראשונים כבר התחילו לפרוח בזמן שמועד שפריחתם הרגיל הוא מרץ  ואפריל. לפגם יש ריח חריף מאוד שהוא נעים לחלק מהאנשים ולא נעים לאחרים. משתמשים בו בתעשיית מזון וברפואה. חלבלוב מגובשש הוא צמח עשבוני חד שנתי נפוץ, בגובה 30  ס"מ. אם חותכים גבעול, יוצא ממנו נוזל צמיג בצבע החלב ומכאן שמו. בקצה כל ענף יש תפרחת עם ארבעה פרחים קטנים שצבעם צהוב. בחורש המעורב שבמדרונות הגבעה, חלק מהעצים והשיחים הם ירוקי עד וחלק נשירים. בין ירוקי העד, בולטים  חרוב מצוי, אלת המסטיק, אלון מצוי, בר זית בינוני ועוד. העצים הנשירים הבולטים בסביבת נופית הם, אלון התבור, לבנה רפואי, אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, עוזרר קוצני, ועוד עצים ירוקי- עד כמו אלון מצוי חרוב מצוי ושיחים למיניהם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

                                                             

 

Comments