מי טורף את מי

מי טורף את מי  \  אהוד קלפון

 

באוסטרליה הרחוקה, טייל לו רוני על מצוק תלול בהרים, היכן שחיים אלפי עטלפים קטנים בשם Miniopterus australis) ), במערות קטנות הפזורות לאורכו. לקראת ערב הוא ישב על סלע בין שיחים נמוכים, כדי להתבונן ביציאת אלפי העטלפים מהמערות. הם עפו ממש מסביבו וגם נגעו בו בכנפיהם, אולם הם לא נתפשו בשערו (סתם אגדה), לא נתקלו בו ולא הזיקו לו. הדבר היחיד שקצת הפריע לו, היה הריח החריף שבקע מערמות גללי העטלפים, שמילא את האוויר בניחוחו. 

העטלפים נמים ביום כשהם אוחזים בזיז סלע וגופם תלוי הפוך כלפי מטה, כדי שיוכלו להתחיל מיד לעוף. בשעות הערב והלילה הם עפים אל השדות, בעמקים הפוריים שמסביב, כדי לתפוס חרקים באוויר להזנתם. תוך כדי תצפית, הבחין רוני הסקרן בצפרדע עצים ירוקה בשם Litoria cerulea המתקרבת למקום משכנם של העטלפים הקטנים. לאחר שהצפרדע הירוקה מצאה מקום מתאים למארב, היא  "התאבנה" במקום ולא זזה. לא חלף זמן רב, עד שהצפרדע תפסה עטלף קטן בפיה והתחילה לבלעו חיים.

המטייל הצעיר לא האמין למראה עיניו, כי מעולם לא שמע על צפרדע שניזונה מעטלפים. הוא זכה להצגה חוזרת על ידי צפרדע נוספת שהתקרבה למקום וגם לה הייתה הצלחה בתפיסת עטלף. הערב התחיל לרדת ורוני הסקרן לא זז ממקומו, כי רצה לדעת מה יקרה הלאה. להפתעתו, עוד צפרדע אחת התקרבה למצוק ותפסה עמדה ליד עטלף שהיה תלוי הפוך. גם היא השיגה את ארוחת הערב שהספיקה לה לכמה ימים. הצפרדעים השבעות חזרו כל אחת למקומה על העצים, עד לארוחה הבאה.

החשכה התגברה מעט והמטייל הסקרן האיר עם פנס לתוך חלל המערות הקטנות ועל המצוק שעליו הוא ישב. לפני שהספיק להתאושש מתגליתו המרעישה, זחל לידו נחש פיתון ארוך על מצוק המערות.  

הוא תמה מה עושה נחש חונק זה (שאינו ארסי) במצוק העטלפים? הנחש התמקם היטב למארב בעמדה שאפשרה לו לזנק ולתפוש טרף. אלא מיהו הטרף, שאל את עצמו רוני. ההצגה לא אחרה לבוא, כי הפיתון התקרב בזחילה אטית לעבר עטלף שהיה תלוי על המצוק, תפס אותו בפיו, וזה היה הראשון לארוחת הערב שלו. רוני המופתע, ראה איך העטלף שנבלע בשלמותו, נדחף כגוש קטן בולט מבטנו של הנחש, עד שהגיע לקיבתו.

אחרי שהפיתון תפס עוד עטלף, הוא התחיל לזחול לאט בחזרה אל תוך סבך השיחים שלרגלי המצוק ונעלם. המטייל הצעיר, האיר על העטלפים הרבים שחזרו שבעים מהחרקים הרבים שתפסו באוויר בשעות החשכה. הוא תמיד אהב את העטלפים הקטנים הניזונים רק מחרקים, כי הם עוזרים לחקלאים בהדברת מזיקים רבים, הפוגעים ביבוליהם. הוא בעצמו גדל בכפר קטן, בעמק לרגלי המצוק וכול האיכרים שם מברכים את העטלפים, שמביאים להם תועלת ושומרים על יבוליהם מחרקים מזיקים.

המטייל האמיץ, התחיל לעשות את דרכו באפלה מלאה, בחזרה לביתו. הוא ניתב את דרכו בעזרת פנס, שהטיל אלומת אור על שביל צר, שהובילו עד לשדות הכפר המוכרים לו.  

אף על פי שהוא לא אכל כמעט  כל היום, הוא ניגש מיד לספריית ביתו ואחר כך למחשב, והתחיל לחפש מידע על התופעות שראה במערות העטלפים. הוא לא מצא בדיוק את מה שהוא חיפש, אולם הוא למד מהספרים ומהאינטרנט, שבמרכז אמריקה יש עטלף אחר בשם Trachops cirrhosus) ) הניזון מצפרדעים. זה הסעיר את דמיונו והוא התחיל לבדוק מהו המרחק מאוסטרליה עד למרכז אמריקה ומהם הסידורים הדרושים על מנת להגיע ליערות הגשם הטרופיים שם.  

בעודו מחפש עוד מידע במקורות שונים, הוא גילה שבצפון אמריקה יש צפרדעים ענקיות, בשם Bull frog)) הניזונות מצפרדעים אחרות וגם טורפות את בנות מינן. הוא נדהם לקרוא שצפרדע זו מסוגלת גם לבלוע נחש שלם בעודו בחיים. באותם אגמים וביצות, חיים נחשים הבולעים צפרדעים, בולעים נחשים אחרים וגם את בני מינם (קניבליזם).

רוני הסקרן, תכנן בקפידה לנסוע לכל המקומות האלה, כדי לראות במו עיניו את כל מה שהוא קרא בספרים. הוא התעניין בתופעת הקניבליזם ( של בעלי חיים הטורפים את בני מינם) וכן בטריפה ההדדית הקיימת בין דגים, דו חיים (צפרדעים), זוחלים (נחשים), עופות ויונקים. ככל שהוא קרא יותר, הוא גילה עוד מקומות מעניינים על פני כדור הארץ, שבהם הוא יכול לראות תופעות טבע מדהימות. הוא תר בכל אתר באינטרנט, תכנן, שרטט מפות ואסף חומר למכביר.

כל המידע הזה, הקשה עליו להחליט היכן להתחיל את הטיול ומתי, כי רצה לראות הכול ומהר. בינתיים הוא נשאר לטייל בחדרו על פני האטלס הגיאוגרפי, באינטרנט ובספרי טבע מעניינים. אמו קראה לו לבוא לארוחת הערב שהכינה מחוץ לבית. היא רק חזרה עם הפרות מהמרעה ולא ידעה כלום על מה שעבר על רוני במשך היום. אלה הם ימי החופש הארוכים של הקיץ באוסטרליה (עונת החורף בארץ) וכל הילדים בכפר עוזרים להוריהם בעבודות החקלאיות, או מטיילים להנאתם ברחבי השדות בעמק הרחב, שלא רואים את קצהו.

האבא הגיע עייף מהשדה, שם הוא עבד מזריחת החמה עד לשעות החשכה וגם הבת הצעירה חזרה מטיול עם קבוצת נוער בני גילה. כולם התיישבו לאכול בחצר הענקית על ספסלים מעץ, ליד שולחן כבד עשוי מגזעי עצים. הם אכלו בשקט ומעטו לדבר, כי כל אחד חזר עייף מעיסוק יומי אחר. רק סנדי הצעירה סיפרה חוויות מהטיול בחוף הים, הנמצא במרחק של כמה ימי נסיעה מהכפר. רוני לא אמר דבר ורק למחרת, הוא הלך לפגוש את חבריו כדי לספר להם את מה שהוא ראה במערות העטלפים ועל תוכניות מסעותיו.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

 

 

 

 

 

 

             


Comments