שיני ארס בנחשים

שיני ארס בנחשים  \  אהוד קלפון

 

לפני 100 מיליון שנים, הופיעו הנחשים הראשונים על פני כדור הארץ, שמוצאם היה מלטאות. בתחילה, הם דמו ללטאות שרגליהן התנוונו, ובמהלך מיליוני השנים, נעלמו הרגליים, שלא היה בהן צורך אצל נחשים. גם מבנה השיניים בנחשים הקדמונים, היה כמבנה הקיים בנחשים הלא ארסיים של היום, כדוגמת נחשי בואה החונקים, שהם חסרי שיני ארס. החוקרים גילו שלכל הנחשים הלא ארסיים, יש רקמת שיניים אחת בפה (שביכולתה ליצר שיניים) ולכל הנחשים הארסיים יש שתי רקמות שיניים בחלל הפה.

לפני 24 מיליון שנים, הופיעו לראשונה הנחשים בעלי שיני הארס, שהתפתחו קודם מרקמה בחלק האחורי של הפה ומאוחר יותר התפתחו שיני הארס הקדמיות מרקמה נוספת. בעולם קיימים 2,700 מיני נחשים ובתוכם יש 2,300 מינים, בעלי שיני ארס מסוגים שונים ובמיקום שונה בפה.
ביולוג מאוניברסיטת וושינגטון, שמאמרו הופיע בכתב העת Nature   ב 31 ביוני 2008  חקר את האבולוציה של הנחשים במשך שנים רבות. הוא מראה איך התפתחות אבולוציונית, יוצרת מגוון כה רב של מינים.
למשל שיני הארס הקדמיות של נחשי צפע וקוברה מאפשרות להם להכיש מכרסמים גדולים וזריזים,  להמיתם מיד ולבלוע אותם שלמים. לעומתם נחשים בעלי שיני ארס הממוקמות בחלק האחורי של הפה, צדים בעלי חיים קטנים לא זריזים במיוחד.

נערך מחקר רב שנים, ברקמות של עוברי נחשים, שהתפתחו בתוך ביצים. חלק מהעוברים היו שייכים לנחשים בעלי שיני ארס קדמיות, לנחשים בעלי שיני ארס אחוריות, ולנחשים לא ארסיים, חסרי שיני ארס. החוקרים גילו שבכל הנחשים, מקור שיני הארס הוא מאותה רקמה עוברית אחורית בפה. כלומר יש מקור אבולוציוני אחיד לכל צורות השיניים ומיקומן בפה.  היום אפשר לעקוב אחר ההתפתחות העוברית של שיני הארס הקדמיות, הנוצרות בעובר מרקמה אחורית, כמו שקרה במהלך האבולוציה של מיליוני שנים בשיני הנחשים. רקמה זו, נמצאת גם בחלק האחורי של הפה, בנחשים לא ארסיים, שממנה לא התפתחו שיני ארס.

מעריכים, שלפני מיליוני שנים, כאשר בפה של הנחשים הקדמונים, שלא היו ארסיים, היו רק שיניים זעירות בלסתות להחזקת  הטרף לצורכי בליעתו. הרקמה האחורית, התחילה לפתח את השיניים האחוריות, שהוסיפו חוזק בהחזקת הטרף בפה. במהלך הפיתוח האבולוציוני של השיניים האחוריות, יכלו הנחשים לתפקד ולשרוד עם השיניים הקדמיות הקטנות. בתהליך זה, לא נוצרו שיני ארס קדמיות בפה באופן עצמאי ונפרד, אלא משיניים אחוריות שהיו כבר קיימות, תוך תנועתן לקדמת הפה.
קיימות וריאציות שונות בשיני הארס הקדמיות. למשל שיני הקוברה, זקופות באופן קבוע, בזמן ששיני הצפע מתיישרות קדימה עם פתיחת הפה בעת הנקישה ושבות להיות מאוזנות במקביל לתקרת הפה כשהוא סגור. הטענה הבסיסית של החוקרים היא, שתהליך יצירת שיני הארס הקדמיות בעוברים של נחשים ארסיים, מלמד על תהליך אבולוציה של מיליוני שנים בהתפתחות שיני הארס ומיקומן בפי הנחשים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                   

 

 

 

                                                                      

                     


Comments