סלעים‏ > ‏

סלעים בדרכי ארץ

סלעים בדרכי ארץ  \  אהוד קלפון

 

בטיולינו בארץ נוכל לראות סלעי משקע כגון, גיר, קרטון, חוואר, נארי, דולומיט, צור וחרסית, כמעט בכל מקום. נראה סלעי פרץ ( בזלת) ברמת הגולן ובגליל המזרחי, סלעי יסוד (גרניט) בסביבת אילת, סלעי כורכר בחופים סלעיים, ואבן חול נובית במכתשים ובתמנע. כדי להבחין בסלעי הגיר השונים יש לטפטף חומצה מלחית מהולה (5%), ורואים בועות גז של פחמן דו חמצני היוצא מהסלע כתוצאה מהתרכובת של החומצה עם פחמת הסידן. על הגבעות של נופית, (חלק מרכס קשט), יש סלעי נארי, סלעי קרטון, גיר קשה וצור. במדרונות הגבעות הקרטוניות של הגליל התחתון המערבי, יש מערות קטנות שנוצרו במקום המפגש שבין שני סוגי סלעים בעלי ערכיות מורפולוגית שונה (קשיות שונה).

החלק העליון של המערה, בנוי מסלע נארי קשה העמיד יותר בפני בלייה (ארוזיה). מתחת לנארי יש סלע קרטוני רך שאינו עומד בפני בלייה והוא נסחף בקלות על ידי מי הגשמים. כך נוצרת מערה שהתקרה שלה קשיחה ועמידה בפני בלייה של פגעי הטבע. סלע נארי נוצר מעל לסלע קרטון, בעקבות עלייה נימית של תמיסות מלחים מומסים במים. המים מתנדפים, והמינרלים מצטברים מעל לסלע הקרטון לשכבה עבה ולעתים עבה מאוד. זוהי שכבת נארי קשיחה, שנהגו להשתמש בה לבניית תנורי אפייה בשדה (הנקרא טבון).

סלע קרטון מורכב מפחמת הסידן וממאובנים מיקרוסקופיים, והוא נוצר בים תטיס כסלע משקע, המורכב ברובו מקונכיות של בעלי חיים זעירים שמתו ושקעו ברבדים מצטברים בתחתית ים עמוק. הקרטון מצוי כמעט בכל חלקי הארץ, בנגב, בהרי יהודה, בשומרון, בכרמל ובגליל. בעבר נהגו לחצוב בורות בתוך סלעי הקרטון לצורכי אגירת מים כי הבורות לא מחלחלים ואינם מאבדים את המים ("בור סוד שאינו מאבד טיפה" פרקי אבות).
הקרטון אינו חדיר כמעט למים ולכן ברדת גשם יש עליו נגר עלי הגורם לו לבלייה מהירה. האדמה הנוצרת מבלייה של סלעי הקרטון ( רנדזינה) עשירה בגיר ואינה עשירה לחקלאות. סלע הגיר יותר קשה מסלע הקרטון ואפשר לחרוץ אותו במסמר אבל לא בציפורניים. אם מטפטפים חומצה מלחית מהולה על סלע גיר, התרכובת יוצרת בועות גז של פחמן דו חמצני. הסלע הגירי נוצר בתחתית ים תטיס ברבדים מצטברים. לאחר שהים נסוג וההרים התרוממו מעל למים, נחשפו סלעי הגיר ובהם אפשר למצוא מאובנים גדולים של חלזונות, צדפות, אמוניטים ועוד.
דולומיט הוא סלע קשה שאי אפשר לחרוץ אותו בציפורניים או על ידי מסמר, צבעו לבן אפור, ואינו מגיב לחומצה מלחית מהולה. הוא מורכב מפחמת סידן ביחד עם מגנזיום. אין סלעי דולומיט בנופית למעט אלו שהובאו מהגליל כדי לבנות מסלעות. מהבלייה של סלעי גיר ודולומיט, נוצרת קרקע פורייה בצבע חום אדום ,(טרה רוסה), אדמת הרים אדומה, בשכבה די דקה.

אבני צור לעומת זאת, נמצאים בנופית במורד הגבעה בכיוון מערב- צפון מערב, ברבדים דקים. אפשר למצוא אבנים פזורות בשטח מפוסלות להפליא המורכבות מצור וגיר ביחד. יש צבעים שונים לאבני הצור במקומות השונים בארץ, וקשיותו זהה לזה של קוורץ שהיא דרגה שבע מתוך עשר דרגות הקשיות של המינרלים .אי אפשר לחרוץ אותו בציפורניים או במסמר והוא חורץ את הגיר והקרטון . האדם הקדמון נהג ליצור ניצוץ אש בעזרת

שפשוף שתי אבני צור כדי להבעיר אש. בתנ"ך מוזכר הצור פעמים רבות, "ויעש לו יהושע חרבות צורים" (יהושע, ה' 3 ),"מים מצור הזיל למו" (ישעיהו, מח' 2). הצור מורכב מתחמוצת צורן, עם תוספות זעירות של תחמוצות נוספות הנותנות לו את הגוונים השונים. החוואר הוא תערובת של קרטון ביחד עם חרסית. זהו סלע רך שאפשר לחרוץ אותו בציפורניים, מוציא בועות גז בחיבור עם חומצה מלחית מהולה, והוא עיסתי במים. נמצא בכרמל, בגליל, בהרי יהודה ושומרון, בנגב וגם ליד ים המלח (חוואר הלשון). אין חוואר על גבעות נופית ולאורך רכס קשט, כולל גבעות טבעון.

סלעי הבזלת נוצרו כתוצאה מהתפרצות געשית, התקררות הלבה והתגבשותה לסוגים שונים של בזלת. בעבר הייתה פעילות וולקנית ברמת הגולן, בגליל המזרחי ובמכתש רמון, ( היום יש בהם בזלת). צבע הסלע אפור שחור, והוא יכול להיות צפוף וכבד אם הלבה התקררה לאט, או נקבובי וקל אם הלבה שעפה לאוויר התקררה מהר ונשארו שרידי החללים של בועות הגז שהשתחררו מתוך הלבה.

הסלע מורכב מתחמוצת צורן, מגנזיום, ברזל ומגנטיט. בסביבה הקרובה של נופית אין בזלת אולם בצומת גולני יש סלעי בזלת שחורים, וכן בסביבת גינגר שבעמק יזרעאל. סלעי הגרניט מתגבשים במעמקי האדמה תוך כדי התקררות המגמה, לכן הם נקראים סלעי יסוד. סלעי הגרניט הבולטים מעל פני האדמה כמו באזור אילת, בהרי אדום שבירדן ובדרום סיני, נחשפו בתהליך איטי, לאחר שהסלעים שמעליהם התפרקו ונסחפו. אם מסתכלים בעזרת מגדלת,על הגבישים שמהם מורכב סלע גרניט, מבחנים בשלושה מינרלים. הגרגירים הלבנים הם מינרלים של קוורץ, הגרגרים הורודים הם מינרלים הנקראים פלדספר (פצלת השדה), והמינרל השלישי הוא גביש כהה בשם מיקה. 

                                                                   

 

    

 

 

 

 

 

 

 

 


Comments