אכילה בעת שובע

אכילה בעת שובע  \  אהוד קלפון

 

מחקר שנעשה במרכז רפואי בארה"ב, מגלה שהורמון בשם גרלין (Ghrelin  ) שהגוף מייצר בשעת רעב, יכול גם להשפיע על המוח להמשיך לאכול בעת שובע רק לצורכי הנאה. הורמון גרלין מווסת את התיאבון, וכתוצאה מזה את משקל הגוף. להורמון זה יש תפקיד חשוב בהרגשת רעב, כדי שהאדם ידע כמה ומתי לאכול כדי לשרוד.

החוקרים תהו, מדוע אדם ששבע מארוחה גדולה, ממשיך לאכול עוגות ומזונות אחרים לקינוח. בניסויים שנערכו בעכברים התברר, שהם העדיפו לאכול מאכלים שמנים הגורמים להם הנאה, "במרכז ההנאה" במוח. גם בני אדם אוכלים לשם הנאה, כאשר הם שבעים.  

רמתו של הורמון גרלין עולה לפני הארוחה, ויורדת לאחר האוכל. בני אדם שרמת ההורמון בדמם גבוהה, אוכלים יותר מאחרים, שרמתו בדמם נמוכה. מכאן שגרלין הוא הורמון המווסת את התיאבון ואת המשקל בגוף. החוקרים גילו שאנשים השומרים על דיאטה להורדת משקל, עולה רמת הורמון הגרלין בדמם. ההורמון מפעיל את הנוירונים במוח, להגברת התיאבון.

הורמון אחר בשם אובסטטין מדכא את התיאבון, לכן איזון בין שני ההורמונים חשוב לשמירה על משקל תקין בגוף. אנשים עם רמות גבוהות של גרלין, צורכים הרבה מזון מעבר לצורכי הגוף, וכך הם משמינים.

לכן חסימת ההורמון אצל כבדי משקל, עשויה לעזור להם לרזות. חוקרים רבים מנסים למצוא את התרופה המתאימה, כדי להוריד את רמת ההורמון בדם, וכך להפחית את התיאבון. מחקר אחר שנערך על ידי חוקרים מארה"ב, ופורסם בכתב העת "Journal of the American Medical Association " מצא, שרמות גבוהות של הורמון לפטין (Leptin  ), העוזר במניעה של אכילת יתר, מוריד את הסיכון לחלות במחלת האלצהיימר. ריכוז לפטין ברמות נמוכות התגלה אצל חולים במחלה, לכן המחקר עשוי להביא לפיתוח תרופה שתמנע את המחלה, בפרט אצל אנשים מבוגרים שריכוז ההורמון בדמם נמוך.

הורמון הוא חומר המיוצר על ידי בלוטות בגוף, המפרישות אותו ישירות לדם, המזרים אותו אל הרקמות והאברים השונים. דוגמאות של בלוטות בגוף הן: יתרת המוח (היפופיזה), בלוטת התריס (תירואיד), לבלב (פנקריאס), יותרת הכליה (אדרנל), אשכים, שחלות ועוד.

 

                                                               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                        


Comments