חוכמת המילים והמעשים

חוכמת המילים והמעשים  \  אהוד קלפון

 

בתקופות עתיקות, ניסה האדם לתאר את עולמו, את אמונותיו ופחדיו בציורים, בסימנים, בכתב חרטומים, במילים ובמשפטים. תיאורים רבים, שהיו דמיוניים  במהותם, עברו מדור לדור מבלי לשאול שאלות על נכונותם, או להוסיף עליהם נדבכים, שהתבססו על חקר, בדיקה והסתכלות. חשובי הפילוסופים היוונים, סוקרטס, אריסטו, אפלטון ואחרים, שאלו על כל נושא מתחומי החיים ולא הסתפקו באמונות נפוצות וקביעות, שלא עמדו במערכת הויכוחים הנוקבים שניהלו. אך, הם השתמשו במילים ובמושגים מופשטים, כדי להסביר את מהות חייו ועולמו של האדם, ולא חקרו את החומר והמציאות האמיתית שבה הוא מתקיים.

גם הפילוסופים של ימי הביניים ואלה שחיו הרבה אחריהם, תארו את החיים במערכת רחבה של מילים ומושגים, שחלקם היו מובנים רק  לאנשים שחוו את אותן חוויות ובאו מאותו רקע של הכותבים עצמם. אפשר לומר שמאז ומתמיד, ניסו הפילוסופים להסביר את המציאות המורכבת של החיים, במונחים מורכבים ומעורפלים, על פי האינטואיציות והחוויות הסובייקטיביות שלהם, וכך גם את השתקפות העולם הסובב אותם.

חוקרי הטבע לעומתם, לא תיארו את עולמם הממשי על פי מראה עיניהם בלבד, אלא ערכו ניסויים כדי לגלות את המציאות באופן אמפירי ובמדידות מדויקות. הם שבו וקבלו את אותן התוצאות בניסוים חוזרים, הסיקו מכך מסקנות נכונות ועל פי זה יכלו להבין ולנסח את תופעות הטבע ואת האדם בתוכם, באופן ממשי. בעבר הייתה חשיבות עצומה לפילוסופיה, בהעלאת שאלות נוקבות לגבי דעות ואמונות שהיו מקובלות בקרב בני אדם של אז.

הפילוסופים היו אנשי השכלה, וחוכמה, שידעו לנסח את המציאות על פי ראות עיניהם, אך ללא הכוונה מעשית  לדרך הטובה שיבור לו האדם. גם אנשי המדע בימינו, אינם יכולים לבחון ולנסות כל דבר, כי הטכנולוגיה אינה מדביקה את ההשערות המדעיות, הנאלצות להמתין להתפתחות המתאימה. למשל תיאורית המפץ הגדול ליצירת היקום, קיימת כבר שנים כהשערה מדעית. אך היא תהפוך לעובדה מקובלת על אנשי המדע, רק לאחר שיערכו ניסויים במאיץ החלקיקים היקר שנבנה באירופה, כדי לחקות את התנאים ששררו מיד לאחר המפץ הגדול והתרחבות היקום.

יחד עם זה, אנשי מדע המגיעים למבוי סתום במחקריהם או שאינם יכולים לחקור את השערותיהם, כי אין כלים לכך, הם עוסקים בפילוסופיה. הם מנסחים תיאוריות מדעיות על פי ההיגיון, או על פי חישובים מתמטיים, שלא אומתו במחקרים אמפיריים. אפשר לומר, שהפילוסופיה פוגשת את המדע, בנקודה שבה יש השערות מדעיות שאין כלים לחקור אותן, ולפילוסופיה יש מערכת שאלות ומושגים, המאפשרים לבחון את ההשערות המדעיות, ולנסח אותן מחדש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

                            


Comments