הסתגלות הישרדות והתפתחות

הסתגלות הישרדות והתפתחות  \  אהוד קלפון

 

לפני 153 שנים התפרסם ספר בשם "מוצא המינים" (The Origin of Species ) של צ'רלס דרווין. הספר עורר מחלוקות בעולם של אז, ועדיין לא תמה הסערה סביבו.

 דרווין שחקר את הטבע במסעותיו הארוכים, נחשב לאבי תיאוריית האבולוציה. הוא מציין בספרו שאוכלוסיה של יצורים משתנה במהלך הדורות על פי הברירה הטבעית, שהיא תהליך של הישרדות הפרטים העמידים באוכלוסיה. היא נותנת יתרון לפרטים באוכלוסיה המתאימים יותר לתנאי הסביבה המשתנים על פני אלה שמתאימים פחות.
מנגנון הברירה הטבעית מבטיח הישרדות התכונות המועילות להמשך הקיום, והיכחדות התכונות המזיקות למטרה זו. דרווין הגיע למסקנה שכל היצורים החיים על פני כדור הארץ, התפתחו מצורת חיים קדומה אחת, בתהליך הברירה הטבעית. עם השתנות תנאי המחייה הסביבתיים, התפתחו בהדרגה מינים שונים המתאימים יותר לתנאים החדשים, והמשך הישרדותם תלוי ביכולת הסתגלותם  לסביבה המשתנה.
האבולוציה הביולוגית מתייחסת לשינויים המצטברים בתוך אוכלוסיה של אורגניזמים, באמצעות מוטציות גנטיות או כרומוזומים המחליפים קטעים ביניהם ברבייה מינית. הצאצאים יורשים את השינויים הגנטיים מהוריהם, ומאפשרים להם אדפטציה טובה יותר לשינויים בסביבה אביוטית, עם כושר עמידות ושרידות גבוהים.
כל וריאציה גנטית הנוצרת באוכלוסיה היא תוצאה של ריבוי מיני או מוטציה מקרית, והצלחת הקיום של הפרט תלויה במטען הגנטי שהוא יורש, ובסביבה שבה הוא חי. התכונות האדפטיביות של הישרדות האורגניזמים עוברות בתורשה לצאצאים, אך האוכלוסייה בכללותה עוברת את התהליך האבולוציוני ולא פרט בודד שחי בתוכה. ההתנגדות לאבולוציה נבעה מהרעיון שכל היצורים בעולם נוצרו ללא מטרה או תכלית, כולל האדם שמוצאו מיצורים קדומים שהלכו והשתנו, מזה למעלה משני מיליארד שנים.

כאשר צ'ארלס דרווין שט לאיי גלפגוס שבצד המערבי של דרום אמריקה באוקיינוס השקט, הוא שם לב שהמרחק בין האיים הוא 100  ק"מ והאקלים שלהם דומה. למרות זאת, חיים באיים מינים שונים של פרושים (ציפורי שיר) השונים מקרוביהם שעל היבשת. הוא מצא באיי גלפגוס 14 מיני פרושים הדומים ביניהם ורק המקורים שלהם שונים. המקורים התפתחו בהתאם למזון שהציפורים מצאו ואכלו בסביבתן החדשה. הוא הגיע למסקנה שכל הפרושים יצאו מאב טיפוס קדום אחד שחי ביבשת דרום אמריקה, אך במהלך בידודם הארוך באיים הפזורים, נוצרו 14 מינים חדשים, שהתאימו לתנאי סביבתם ושרדו.

היום נערכים מחקרים וניסויים בחיידקי קולי, כדי לראות תהליכים אבולוציוניים מהירים, ויצירת זנים חדשים בזמן קצר. מחיידק קולי אחד מקבלים מיליארד חיידקים כעבור 24 שעות. גם גיאולוגים וחוקרי מאובנים, מוצאים הוכחות לתהליכי אבולוציה במחקריהם בשטח.

גרגור מנדל (1882 – 1884) ערך ניסויים רבים בהכלאות אפונים, בגינת המנזר שבו הוא חי באוסטריה. תוצאות ניסוייו הפכו לבסיס הגנטיקה המודרנית של היום, ומאפשרים להבין את התורשה ביחד עם אבולוציה. שילוב ממצאיו עם מחקרי הגנים של היום, מבהירים את רעיון האבולוציה והברירה הטבעית. היסודות הקובעים של הברירה הטבעית, נובעים מהשוני הקיים בפרטים באותה אוכלוסייה מאותו המין.  

האבולוציה של האוכלוסייה מתרחשת כתוצאה מהשפעת הברירה הטבעית על הפרטים באותה האוכלוסייה. הברירה הטבעית של היחידים המתאימים ביותר לסביבה, בשילוב עם מוטציות, גורמים לשינויי תכונות באוכלוסיה. גם הסביבה המשתנה גורמת לשינויים בתכונות האורגניזמים באוכלוסייה. הביולוגיה המולקולארית ביססה את רעיונות דרווין, ובכך סללה את הדרך לחקר מוצא החיים.
כיום חוקרי הביולוגיה ומדענים ברחבי העולם מקבלים את רעיון האבולוציה כמדע, עם הוכחות הניתנות על ידי חוקרים מתחומי דעת רבים, כגון גנטיקה של אוכלוסיות, גנטיקה מולקולארית, הצופן הגנטי, ביוכימיה, ציטולוגיה, אנטומיה משווה, פיזיולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה, פליאונטולוגיה, גיאולוגיה ועוד.                
Comments