חולדים מאריכי חיים בריאים

חולדים מאריכי ימים בריאים  \  אהוד קלפון

לאחרונה התגלו חולדים חסינים מפני מחלות ומאריכי ימים, בהשוואה ליתר המכרסמים. חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב גילו את סוד החיים הארוכים של החולד הערום Heterocephalus glaber שחי במזרח אפריקה. מסתבר שתאי החולד מייצרים חלבונים טובים יותר, ומסלקים את הפגומים מהתאים. כידוע, החלבונים מעורבים כמעט בכל תפקודי התאים של בעלי החיים, לכן הם חיוניים בכל היצורים.
התפרסם על כך מאמר בכתב העת PNAS בתאריך 2013. 9. 30 שבו מציינים שהייתה התמקדות בריבוזומים, שהם אברונים שבהם מיוצרים חלבונים בתאי בעלי החיים. חלבונים מאריכי חיים התגלו בריבוזומים של RNA בחולד הערום. החלבון הנקרא NRGI  משמר אצלו פעילות מוגברת, בריאות העצם, ויכולת קוגניטיבית לאורך החיים.
החוקרים שעקבו אחר תוחלת חייו של החולד הערום גילו את החומר המונע סרטן בגופו, ופרסמו על כך מאמר בתאריך 2013. 6. 19 בכתב העת Nature . החוקרים גילו חומר בשם HA HMW המצטבר בריכוז גבוה בעור החולד הערום, המאפשר התאמת גופו לחיים במחילות, וגם מונע התפתחות סרטן ברקמותיו. הם גילו גן בשם HAS2 שאחראי על יצירת החומר המונע התפתחות סרטנית, והצליחו למפות את הגנום של החולד הערום, שיועיל להמשך המחקרים. הם טוענים שהצטברות חלבונים רעילים בתוך התאים אצל רוב היצורים, הם האחראים על הזדקנותם. אצל החולד הערום יש מעט מאוד חלבונים שנועדו להשמדה כי הם באיכות טובה. גודלו של החולד עשרה ס"מ ומשקלו 30  גרם. הוא חי במחילות צרות, במעט חמצן ובריכוז גבוה של CO2, כתוצאה מחוסר אוורור. על אף 30 שנות חייו, שהן פי 9 מאורך חייו של עכבר הבית, לא מתפתח סרטן בגופו.
בניגוד לתפקודים בתא המאפשרים חיים בריאים (אצל החולד), חוקרים אחרים גילו מנגנונים תאיים שפגיעה בהם עלולה לגרום למחלות שונות. למשל, זוכי פרס נובל ברפואה לשנת 2013 גילו איך התא מארגן את מערכת ההובלה, או מנגנון המשלוחים, בתוכו ומחוצה לו.
הם הצליחו לפענח את עיקרון תפקוד המנגנון המאפשר העברת מולקולות של חומרים בתא, ומשלוח מטענים תאיים במארזים ליעדם המדויק. באופן טבעי התא מייצר ומייצא מולקולות, והחוקרים גילו את העקרונות המולקולאריים השולטים בהסעת מארזים עצביים, הורמונים, חלבונים ואחרים, ליעדם בזמן הנדרש. הם טוענים שכל הפרעה בתהליכים אלה עלולה לגרום למחלות במערכות רבות.      

לעומת החולדים מאריכי הימים, החולד המצוי -Spalax typhlus הנמצא בארץ חי עד שלוש שנים. הוא חופר מנהרה ותל המלטה, מיד עם רדת גשמי הסתיו המרטיבים את האדמה. בגנים ובשדות מושקים הוא חופר מנהרות גם בחודשי הקיץ, כי תכונות הקרקע משפיעות על פעילותו. הוא חופר בעזרת שיניו ורגליו הקדמיות ומעלה את האדמה בעזרת רגליו האחוריות ובעזרת ראשו הפחוס. הוא יוצר שורה של תלי עפר מהאדמה שהוא מוציא מהמחילה, ולפי זה אפשר לדעת את כיוון מחילתו. גובה תל רגיל כשלושים ס"מ, ורוחבו כעשרים ס"מ. החולד ניזון משורשי צמחים, מפקעות ובצלים.

במחילה יש חלל לאגירת מזון, חלל להפרשות, וקן המלטה (במחילת הנקבה). הרבייה נעשית בחורף, תקופת ההיריון 30 יום ויש רק המלטה אחת בשנה. מספר הגורים בהמלטה נע בין שלושה לארבעה, שהאם מניקה בהתחלה, ואחר כך הגורים אוכלים מזון צמחי שנאגר במחסני המזון. הגורים עוזבים את מחילת האם בגיל שישה שבועות, ומחפשים לעצמם מקום מתאים לחפירת מחילה לעצמם. כול חולד חי במחילתו עד גיל שנה ואז הוא יוצא לחפש בת זוג. לחולד יש מספר חושים מפותחים כגון, חוש המישוש, חוש הריח וחוש השמיעה, אך הוא מבחין רק בין אור לחושך.   

 

 

 

 

Comments