מחפשים שרידי חיים במאדים

מחפשים שרידי חיים במאדים  \  אהוד קלפון

 

אחת המטרות החשובות של פרויקט Curiosity , שעלה 2.5 מיליארדי דולרים, היא לגלות שרידי מולקולות אורגניות ופחמן (שהם אבני היסוד של צורות החיים), מחצבים, מים קפואים באדמה, ורבדים שיעידו על האבולוציה של מאדים (מארס).
ביום שני 6 באוגוסט 2012 בשעה 8:32 לפי שעון ישראל, נחת רכב חלל אמריקאי בשם Curiosity (סקרנות) במכתש גייל (Gale Crater ) דרומית לקו המשווה של מאדים. החללית שנשאה את "רכב מארס" שוגרה על גבי טיל אטלס ב 26 בנובמבר 2011 מפלורידה, וטסה כתשעה חודשים בחלל במהירות של 21 אלף קמ"ש עד שנכנסה לתחום משיכתו של מארס והחלה להאט ולנחות.

החוקרים החליטו להנחית את הרכב המשוכלל השוקל קרוב לאחד טון במכתש גייל. בולט בו הר בגובה חמישה ק"מ, שמורדותיו חושפים רבדים גיאולוגיים, שמהם אפשר ללמוד על האבולוציה של השכבות שהתהוו בכוכב הלכת. מניחים שהמכתש נוצר מנפילת מטאור לפני שלושה מיליארד שנים, ובו היה אגם שהתייבש. מאחר שאין במאדים לוחות טקטוניים, אין תזוזות קרקע ורעידות אדמה, לכן שכבות המשקע בצלע ההר נשארו שטוחות ומקבילות, ולא שבורות או מקומטות.

הרכב הרובוטי המצויד במנוע גרעיני, יתחיל את נסיעתו על שישה גלגלים בספטמבר 2012 , ויקדח באדמה ובסלעים בסוף הסתיו. לאחר מכן הוא יטפס על מורד ההר ויבדוק את שכבותיו. ברכב יש זרועות לקדיחה, מעבדה כימית לניתוח דגימות סלעים וקרקעות, ושליחת הממצאים למעבדות נאס"א בארה"ב. מכשירים אחרים ימדדו את הטמפרטורות, הלחות, הלחץ האטמוספרי ואת הקרינה הקוסמית. מכשיר לייזר יבדוק מרחוק את הסלעים, ו 17 מצלמות יצלמו מכל זווית. התקשורת בין המדענים למכשירים שעל Curiosity היא איטית, בגלל המרחק של 250 מיליון ק"מ. לוקח שבע דקות לאותות רדיו להגיע ממאדים לכדור הארץ ולהיפך, כך שכל שאלה עם תשובה נמשכות 14 דקות. הפרויקט הזה עשוי לקדם את התוכניות וההכנות לשליחת אסטרונאוטים למאדים עד שנת 2030 ולגלות את עוד מסתרים. מדענים רבים ישתתפו בניתוח הנתונים שיתקבלו מ"רכב מארס" שינדוד במישורי המכתש, בגאיות, ועל סלעים, במשך שנתיים לפחות.

חלק מהנתונים הידועים היום על כוכב הלכת מאדים: הלחץ האטמוספרי שלו הוא רק 1% מזה של כדור הארץ. האטמוספרה מורכבת מ 95.3% פחמן דו חמצני, 2.7% חנקן, 1.6% ארגון ועוד. כוח הכבידה פחות ממחצית מזה של ארץ. אין בו שכבת אוזון שחוסמת קרינה קוסמית מזיקה. הליבה עשויה ברזל, ניקל וגופרית, מסביבה שכבה עבה של מגנזיום וסיליקון, והקליפה הדקה עשויה מחומר וולקני, אבק וסלעים בצבע אדום. גודלו של הכוכב המדברי הוא כמחצית מגודל כדור הארץ, ולשם השוואה קוטר ארץ הוא 12,742  ק"מ, קוטר מאדים 6,760  ק"מ,  וקוטר השמש 1.4 מיליון ק"מ.  

במאדים יש שני קטבים עם קרח, ועורקים של קרח יבש (גז CO2 קפוא). הוא קר מארץ בגלל מרחקו הגדול יותר מהשמש (הוא הרביעי אחרי מרקורי, ונוס וארץ). יש בו את ההרים הגבוהים ביותר מבין כוכבי הלכת שמסביב לשמש, כגון הר אולימפוס שגובהו 27  ק"מ, והעמק הארוך ביותר כגון מרינריס שאורכו 4000  ק"מ. יש בו מכתשים רבים, וגם המכתש הארוך ביותר במערכת השמש, שאורכו 2500  ק"מ.

מאדים משלים סיבוב סביב השמש בשנתיים, וארץ מקיף את השמש בשנה אחת. מארס נקרא על שם אל המלחמה הרומי בגלל צבעו האדמדם הנובע ממינראלים של ברזל. הסינים קוראים לו "כוכב האש", המצרים העתיקים קראו לו "הכוכב האדום", ובעברית "מאדים". העמים העתיקים חששו מהתקרבותו לארץ, שמא יביא עליהם אסונות טבע. החוקרים מניחים שבעבר הגיאולוגי מארס היה מכוסה אוקיינוסים ואגמי מים מתוקים שהתנדפו ונעלמו בחלל.             

Comments