מחקרים באריכות ימים

מחקרים באריכות ימים  \  אהוד קלפון 

בני אדם חלמו מאז ומתמיד על חיי נצח, אך במיתולוגיות העמים הם העניקו תכונה זו לאלים. על פי מחקרים הנעשים היום, בני אדם יכולים להאריך את חייהם בעוד 10% מעל הממוצע, אם ימעיטו באכילה (יפחיתו  40%  מצריכת הקלוריות), יהיו רגועים, ויתרמו לאחרים. ידוע שמחסור במזון גורם לגוף היצורים להתגונן כדי לשרוד, כך שצריכה מעטה של מזון מטיבה עם בריאותם ומאריכה את חייהם. בתחילת המאה העשרים תוחלת החיים של בני אדם בעולם המערבי הייתה 50 שנה, היום היא בסביבות 80 שנה, וילדים של היום יעברו כנראה את גיל מאה.

החוקרים טוענים שהזדקנות הגוף נובעת מדעיכת מערכות התחזוקה והתיקון שבו, ויש גנים שיכולים לשמר את אותן מערכות ובכך להאריך ימים. למשל תא שמרים מת אחרי 20 חלוקות תאים, כי הוא ניזוק מהצטברות דנ"א, אך כאשר הוסיפו לו גן מסוים ימיו התארכו בעוד 30% . גם חיי תולעים התארכו ב 50% לאחר שהוסיפו להן את אותו הגן, אך טיפול גנטי כזה בבני אדם אינו קרוב. התפרקות תאים בבני אדם, בעיקר במערכת העצבים, במוח ובלב, מהווה גורם משמעותי בהזדקנות הגוף ובקיצור ימיו.            

בתאריך 20012. 12. 16  התפרסם מאמר בעיתון The New York Times Magazine על מחקר שעורך ביולוג יפני בשם Shin Kubota, מזה 16 שנים. החוקר מגדל 100 מדוזות ימיות זעירות בשם טוריטופסיס דורני (Turritopsis dohrnii) ועוקב מבעד למיקרוסקופ אחר מחזור חייהן. הוא מאכיל אותן ציסטות של ארטמיה-Artemia וביצי סרטנים מיובשות, והן חיות במעבדתו כל השנים הללו מבלי לסיים את חייהן. על פי מחקרו, בזמן שהמדוזה נפגעת, או שהיא מורעבת, היא חוזרת אחורה בהתפתחותה משלב המדוזה הבוגר, השוחה חופשי במים, לשלב הפוליפ הקבוע על קרקעית הים.

לאחר תהליך התאוששות הנמשך מספר ימים, הפוליפ מתקדם שוב לשלב המדוזה הבוגרת שבה מתקיימת רביה מינית ויצירת פוליפים חדשים. במינים אחרים, המדוזה הבוגרת עוברת מן העולם לאחר סיום תהליך הרבייה ויציאת צאצאים למים. אך היצור טוריטופסיס אינו הולך בתלם הביולוגי החד כיווני, שבו נולדים מזדקנים ומתים, כי האבולוציה הטיבה עמו והוא מסוגל להחזיר את מעגל החיים לאחור ולהמשיך להתקיים בלי הגבלת זמן (אף על פי שאין חיי נצח).

במחזור החיים של מדוזת סוכך יש שלב נייד שבו יש רביה מינית, ושלב נייח שבו רביה אל מינית. הגוף השוחה חופשי במים ונראה כפעמון, הוא גוף מדוזה זכרי או גוף  מדוזה נקבי. תאי מין זכריים עוברים במים מגוף המדוזה הזכרי לעבר גוף המדוזה הנקבי ומפרים את הביצית בגופה. הביצית המופרת מתפתחת לצורה של  לרווה (פלנולה) המתנתקת מהמדוזה הנקבית, ונדבקת למשטח קשיח בקרקעית הים. הגופיף הנייח מתפתח לפוליפ, ומתרבה בדרך אל מינית על ידי הנצה של חלקים מגופו, המתנתקים ממנו ומתפתחים לעוד פוליפים. כאשר נוצרים תנאים  מתאימים בסביבתו, הפוליפ משחרר מדוזות קטנות, השוחות חופשי במים, גדלות, ומתרבות בדרך מינית להופעת דור חדש. שלב המדוזות החופשיות הוא קצר, ושלב הפוליפים הנייחים הוא ארוך.

חוקרים אוסטרלים בדקו עטלפים)   ( Chiropteraנושאי נגיפים מסוכנים לבני אדם כגון Ebola , Sars , ו  Hendra , שאינם גורמים למחלות אצל העטלפים. ביחד עם חוקרים מסין הם גילו את הרצף הגנטי של מין עטלף שחי באוסטרליה ומין אחר שחי בסין. הם פרסמו את מחקרם בכתב העת Science  בתאריך 2012. 12. 24 כשהם מתארים את עמידות העטלפים בפני מחלות, ואת אריכות ימיהם בהשוואה ליונקים אחרים בגודלם. עטלף חי כעשרים שנה ועכבר הבית חי כשלוש שנים.

חוקרים מאוניברסיטת ברן -  Bern בשוויצריה, הצליחו להאריך את חייו של זבוב התסיסה על יד הפעלת גן (Gene ) ההורס תאים פגומים. תוצאת מחקר זה, עשויה לאפשר מחקרים נוספים העוסקים בנוגדי זקנה באדם. החוקרים פיתחו שיטה להאריך את חיי הזבוב, המבוססת על סלקציה של תאים טובים שיתקיימו ברקמות הגוף. המחקר הופיע בכתב העת Cell בתאריך 2015. 1. 15 . במהלך הזדקנות הגוף תאים רבים צוברים טעויות מקריות כתוצאה מלחצים פנימיים או חיצוניים. טעויות אלו אינן משפיעות על כל התאים באותה עוצמה ובאותו הזמן, כי תאים מסוימים מושפעים יותר מאחרים. החוקרים טוענים שבחירת התאים הטובים והעלמת התאים הפגומים, עשויה להיות דרך פעולה כדי להחזיק את הרקמות בריאות. כתוצאה מזה, תהליך ההזדקנות מואט, ומתארים החיים.

כדי לבחון את ההיפותזה הזו, החוקרים בחרו לעבוד עם הזבוב דרוזופילה Drosophila melanogaster , והאתגר הראשון הוא למצוא את התאים הבריאים ביותר ברקמות הזבוב. החוקרים גילו גן (Gene ) בשם AZOT שמאתר את התאים הפגומים, כדי להגן על גוף הזבוב. באופן טבעי ישנם שני עותקים של אותו גן בכול תא, אך על ידי החדרת עותק שלישי של הגן  התאפשר לחוקרים לבחור, בצורה יותר יעילה, את התאים השונים בגוף. מכאן שבחירת התאים הטובים והעלמת התאים הפגומים, אפשרה לזבוב להזדקן לאט. הזבובים במחקר חיו בממוצע 50 עד 60 אחוז יותר מזבובי דרוזופילה רגילים, והחוקרים טוענים, שמחקר זה יאפשר גם להאריך את חייו של האדם בעתיד.   

Comments