אנטיביוטיקה מצפרדעים

אנטיביוטיקה מצפרדעים  \  אהוד קלפון

 

לפני מספר שנים חוקרים אוסטרלים גילו צפרדעים המפיקות ריח חריף בעור הדוחה יתושים. כל אחת מהצפרדעים מפיקה כשישה סוגי כימיקאלים מדיפים ריחות. לאחרונה גילו החוקרים תשעה מיני צפרדעים בסין המפיקות בעורן ריח חריף במיוחד, שצחנתו מרחיקה אויבים. מאמר שפורסם בתאריך 2011. 11. 30 בכתב העת ACS' Journal of Proteome Research  , מספר על התכונות האנטי בקטריאליות שיש בחומר המצחין, המופק בעור הצפרדעים הללו. אזור  המחיה של הצפרדעים חם ולח, ובתנאים אלה הביצה שופעת חיידקים שנגדם מופק החומר בעור.

החוקרים זיהו 728 חומרים כימיים קוטלי חיידקים שיכולים להילחם בהצלחה באינפקציות עקשניות, עם בקטריות עמידות לאנטיביוטיקה. חומרים אלה פועלים בשתי דרכים: הם הורגים את החיידקים במגע ישיר, והם גם מפעילים את המערכת החיסונית בגוף להשתתף במלחמה נגדם. החוקרים מספרים שריח הצפרדעים הוא כמעט בלתי נסבל, אך מקווים להפיק אנטיביוטיקה חדשה שתכניע את החיידקים העקשנים.

90% מהחומרים האלה התגלו רק לאחרונה, והם כבר מהווים 30% ממספר החומרים האנטי בקטריאליים המוכרים היום. אך אליה וקוץ בה. בזמן שהחוקרים אופטימיים ביכולת החומרים החדשים לרפא מחלות באדם, הם פסימיים ביחס לאוכלוסיית הצפרדעים ההולכת ומצטמצמת בעולם. זה נובע מזיהומי סביבות המחיה של הדו חיים, ומהיעלמות מקווי מים רבים המשמשים להטלת ביצים וגדילת ראשנים. 

מחקר שנעשה על ידי אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, והתפרסם באחד במרץ 2010 בכתב העת המדעי - " Proceedings " מגלה, שריסוס כימי בשם אטרזין (Atrazine), הנמצא בשימוש כלל עולמי בחקלאות, גורם ל 75% מהצפרדעים הזכרים, להיות מעוקרים (לא פוריים) ו 10% הופכים לנקבות. בארה"ב לבד, משתמשים בכל שנה ב 40 מיליון ליטרים של אטרזין, בריסוס נגד עשבים, בשדות התירס והסורגום. החוקרים גילו, שהחומר מזהם גם את הקרקעות, את המים העליים ואת מי התהום.

הצפרדעים הזכרים שבאו במגע עם חומר הריסוס, איבדו את ההורמון הזכרי טסטוסטרון (Testosterone ) ואת תאי הזרע, ואיבדו את יכולתם להפרות את ביצי הנקבות. הזכרים שהופכים לנקבות, מטילים ביצים, המופרות על ידי זכרים רגילים, אך מהן בוקעים רק ראשנים זכרים.

בעקבות שינוי האיזון בין הזכרים לנקבות, האוכלוסייה הולכת ומתמעטת, ואף עלולה להיכחד. החוקרים מניחים שזו אחת הסיבות להתמעטות הצפרדעים בעולם. במחקרים אחרים גילו שאטרזין משבש את ההורמונים האנדוקריניים (כגון טסטוסטרון ואסטרוגן), אצל דגים, דו חיים, זוחלים, עופות ויונקים (כגון מכרסמים ואחרים). הם גם מעריכים, שפגמים שונים בעוברי האדם, נגרמים כתוצאה מחשיפה לריסוסים באופן ישיר, או עקיף. בעקבות ממצאים אלה, מדינות האיחוד האירופי אוסרות על השימוש באטרזין, ומדינות אחדות בארה"ב נמנעות מהשימוש בו.

מחקר שנערך על ראשנים של צפרדע אפריקאית בשם "Xenopus laevis " מגלה שראשנים שגדלו במים שזוהמו באטרזין, הפכו הרמפרודיטים (דו מיניים) שבהם התפתחו אברי מין זכריים ונקביים. גם מין אחר של צפרדע (בארה"ב), בשם "צפרדע הנמר" (( Leopard Frog  - "Rana pipens " הושפע מאותו חומר ריסוס, וירדה אצלו רמת הטסטוסטרון, שהשפיעה על הפיזיולוגיה בגופו ועל תיבת התהודה בגרונו. דבר זה הגביל את יכולתו של הזכר לקרוא לנקבה, וכך גם יכולת הריבוי שלו. אצל חלק מהצפרדעים, גילו ביציות בתוך האשכים, שזה מעיד על הרמפרודיטיות.

 

 

       

Comments