רגישות להצטננות

רגישות להצטננות  \  אהוד קלפון

 

הצטננות היא תופעה תדירה אצל חלק מבני האדם, ונדירה אצל אחרים. חוקרים מאוניברסיטת קרנגי - מלון – Carnegie Mellon בפנסילבניה ארה"ב, זיהו מרקר ביולוגי במערכת החיסון, המראה על יכולתו של אדם להילחם בהצטננות רגילה. מחקרם התפרסם בכתב העת הרפואי American Medical Association בתאריך 2013. 2. 19 . 
המחקר מראה שאורך הטלומרים מנבא את יכולת הגוף להתנגד לדלקות בדרכי הנשימה העליונות. באופן בסיסי, אורך הטלומרים מהווה סמן להתבגרות הגוף, וככל שהם מתקצרים הגוף מזדקן. התקצרות הטלומרים, לנקודה קריטית, גורמת להתערערות תפקוד התא, והוא מתנוון ומת. יש קשר בין טלומרים קצרים למחלות שונות, ולתמותה מזקנה.
אנשים בני 50 שנה ומעלה, עם טלומרים קצרים, הם בעלי סיכון גבוה לחלות במחלות שונות. גם מתח נפשי גבוה ותחלואה תכופה, קשורים עם טלומרים קצרים באנשים מבוגרים. החוקרים מדדו את אורך הטלומרים בתאי דם לבנים, אצל 152 מתנדבים בריאים בגילים שבין 18 – 55 שהודבקו ברינו וירוס - Rhinovirus הגורם להצטננות הרגילה, והוחזקו בבידוד לחמישה ימים, כדי לראות אם הם מפתחים דלקות צינון.
התוצאות מראות, שמשתתפים בעלי הטלומרים היותר קצרים נדבקו בוירוס, ופיתחו דלקות צינון. לא נמצאה קורלציה כזו בקרב אנשים צעירים מתחת לגיל 21, אך מעל לגיל 22 אפשר כבר לחזות על פי אורך הטלומרים מי מהם יחלה בצינון. ככל שהאדם מתבגר, אורך הטלומרים שלו יכולים להעיד על בריאותו, ורגישותו להצטננויות. כאשר הטלומרים בתאי הדם הלבנים מתקצרים, הם מתפקדים פחות טוב, ואינם יכולים להגן ביעילות על הגוף מפני מחלות. מכאן שאורך הטלומרים מעיד על יכולת מערכת החיסון להגיב למתקפת חיידקים, וירוסים ודלקות בגוף.

תאי דם לבנים (לויקוציטים – Leucocytes) הם תאי מערכת החיסון, הנמצאים במחזור הדם והלימפה בכל הגוף. קוטרם נע בין 7 ל 21 מיקרונים, ואורך חייהם כשבוע ימים. הם נקראים פגוציטים, כי הם יכולים לבלוע חיידקים ופולשים זרים, וגם תאים "מתפרעים" המסוגלים ליצור גידולים בגוף. בזמן פלישת הגופים הזרים, יש יצירה מוגברת של לויקוציטים במח העצם, כי רבים מתים במאבק בגורמי הדלקת. לויקוציטים  יכולים לעבור דרך דופן נימי הדם אל רקמות הגוף, ולבוא במגע עם הסביבה החיצונית.

מערכת החיסון היא רשת של תאים, רקמות ואיברים הפועלים יחד כדי להגן על הגוף מפולשים זרים. תאי המערכת נלחמים בפלישת חיידקים, נגיפים, פטריות וגופים זרים, העלולים לגרום למחלות. הם זוכרים מיליוני גופים זרים שחדרו בעבר לגוף, ולהתמודד עם חדירתם בהווה. הם גם יכולה להבחין בין תאי הגוף לבין תאים זרים, עד שמשהו משתבש במערכת החיסונית.  

טלומר – Telomere הוא החלק הנמצא בקצה הכרומוזום, שנועד להגן עליו מפני שחיקה. לכל כרומוזום יש שני קצוות ושני טלומרים המגנים על הקצוות. תפקיד הטלומרים למנוע איבוד רצף זוגות בסיסים בקצות הכרומוזום, ולוודא שהאינפורמציה הגנטית תעבור בהצלחה מדור לדור.

רצף ה DNA הקשור לטלומרים מיוחד להם, ומושך אליו חלבונים היוצרים כיפת הגנה בקצה השביר של הכרומוזום. המכניזם הגורם להתקצרות הטלומרים, מגביל את התאים למספר מוגדר של חלוקות, ומהווה למעשה "שעון ביולוגי" לתוחלת החיים של כל פרט. בכל חלוקה טבעית של התא, מאבדים הטלומרים זוגות בסיסים בקצה אורכם.
התקצרות הדרגתית של הטלומרים במהלך חלוקת התאים, מובילה להזדקנותם, ולקביעת אורך החיים. כאשר הם מגיעים למצב של התקצרות קריטית, התאים לא יכולים להתחלק יותר והם מתים. בשנת 2009 ניתן פרס נובל ברפואה, לחוקרים שגילו את תכונות הטלומרים, חשיבותם בהגנה על קצות הכרומוזום, וכן חשיבות האנזים טלומרז המשכפל את ה DNA של הטלומרים.

 

              

Comments