זבובים צורכים אלכוהול

זבובים צורכים אלכוהול  \  אהוד קלפון

 

יש חרקים שגופם מוגן בגלל רעילותו, כגון חגב בשם "כושן ארסי" שחי בעין גדי. רעילות גופו נובעת מתזונתו מצמח בשם פתילת המדבר (תפוח סדום) המכיל אלקלואידים. הנוזל הרעיל בצמח זה, מגיע לבלוטות החגב, שם נוצר הרעל  החריף הדוחה את הטורפים.
יש חרקים שרעילותם באה לידי ביטוי בנגיעה בהם או על ידי אכילתם, כגון חיפושיות ופשפשים, ויש חרקים ארסיים המעבירים את הארס באמצעות עוקץ, כגון דבורים, צרעות ונמלת האש הקטנה. הצרעה היא האויב העיקרי של זחלי זבוב הפירות, שמהם זחליה ניזונים. היא מטילה את ביציה בתוך  הזחלים, ומהביצים בוקעים זחלים זעירים של הצרעה, הניזונים מגוף זחלי הזבוב. הצרעה גם מזריקה חומרים רעילים הפוגעים ביכולת המערכת החיסונית של זחלי הזבוב להגיב נגד הגוף הפולש.
כאשר זבובי פירות, רואים צרעה בסביבתם, הם מטילים ביצים בתוך חומרים אלכוהוליים בפירות תוססים, כך שהרימות ניזונות מאלכוהול, המגן עליהן מפני הצרעה. מכאן שתפקיד האלכוהול בגוף זחל הזבוב, הוא למנוע הטלת ביצי הצרעה בתוכו, שבקיעתן בגופו תביא למותו.

המחקר נעשה באוניברסיטת אמורי - Emory  ופורסם בתאריך 2013. 2. 22 בכתב העת Science . בעזרת אלכוהול, מונעים חרקים שונים דלקות בזחליהם. זחלי זבוב הפירות - Drosophila melanogaster  אוכלים פירות מתוקים בשלים שבהם אחוז האלכוהול מגיע עד 15% . התסיסה הכוהלית – פרמנטציה, נעשית על ידי אנזימים בפירות שונים ללא נוכחות חמצן. בתהליך התסיסה הנעשה על ידי שמרים וגם על ידי מיקרואורגניזמים שונים, נוצר אתנול (כוהל) ופחמן דו חמצני – CO2 .

החוקרים טוענים שזחלי זבוב הפירות הצליחו להסתגל, במהלך האבולוציה, לכמות גבוהה של אלכוהול בדמם ולשרוד את רעילותו, אך הצרעה לא עברה תהליך אבולוציוני דומה, וביציה מתים בתוך אלכוהול. מכאן שאלכוהול משמש את זבובי הפירות להגנה מפני צרעות, ונגד דלקות מחיידקים ופטריות. זבוב הפירות נעזר בחוש הראייה כדי לאתר את הצרעה, ולהבחין בין זכר שאינו מסוכן, לבין נקבה המטילה את ביציה בגוף זחליו. החוקרים בדקו זבובים אחרים הניזונים מפירות תוססים, וגילו שכולם נעזרים באלכוהול במלחמתם בחיידקים גורמי מחלות, וגם נגד צרעות.

נקבת זבוב הפירות מטילה את ביציה בתוך פירות תוססים, המספקים תנאים מתאימים לגדילת זחליה. אורך הגוף של הזבוב כארבעה מ"מ, עיניו אדומות וצבע גופו חום כתום. תאי הזרע של זבוב זכר נשמרים בצינור ההטלה של הנקבה, שדרכו עוברות הביצים, שם הן מופרות לפני הטלתן. מהביצים בוקעים זחלים (לרוות) האוכלים, גדלים, ומתנשלים פעמיים, ואז הם מתגלמים למשך חמישה ימים. מהגלמים בוקעים זבובים בוגרים שעפים, ומתרבים כבר בימים הראשונים לחייהם.

זבוב הפירות הים תיכוני מסב נזקים רבים לחקלאות, בכך שהוא גורם לריקבון הפרי הבשל. פרי נגוע בזחלים או ביצים המיוצא לארצות אחרות, מפיץ את הזבוב, המשלים שם את גלגולו, ומתחיל מחזור חדש בפירות מקומיים. כדי להדביר אותו השתמשו בעבר בחומרים רעילים, אך היום משתמשים יותר בהדברה ביולוגית.
מעקרים, באמצעות קרינה, את הזכרים של זבוב הפירות, כך שזרעם לא יפרה את ביצי הנקבות. מפזרים את הזכרים במטעים, והם מזדווגים עם הנקבות מבלי שמופרות הביצים בגופן. הנקבות מטילות ביצים בלתי מופרות, שמהן לא יבקעו זחלים, ולא יגרם נזק לפרי. חוקרים אמריקאים גילו שזבובים הניזונים מפירות אורגנים בריאים יותר מאחרים, ומחקרם התפרסם ב 2013. 3. 26 בכתב העת PLOS One . חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט בארה"ב הצליחו  להכפיל, בתנאי מעבדה, את חיי זבוב הפירות מ 35  ל 70 ימים, בהשראת מוטציה, והנקבה מטילה 2000 ביצים בימי חייה במקום 1300 קודם לכן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                        

 

 

Comments