ימי תשרי האיתנים

ימי תשרי האיתנים  \  אהוד קלפון

 

החודש השביעי מניסן הוא תשרי, הנקרא "ירח איתנים", שבו הפכפכים איתני הטבע. יום חם מחליף יום קריר, יום בהיר מתחלף ביום מעונן, ויום לח בשרב יבש. עונת הסתיו בארץ נודעת בתהפוכותיה, האם תביא גשמים בכנפיה או בצורת בשמי שדותיה. ראש שנת תשע"א, נכנס לרצף עומס החום ששרר בתקופת תמוז אב ואלול, וגלי החום שהציפו את החורף והאביב. הטמפרטורות הגבוהות, גרמו לנשירת פרחים בעצי הפרי, וחלה ירידה משמעותית ביבולי פירות המטעים והפרדסים. החום הרב של הקיץ, פגע גם בתנובת גידולי המקשה וגידולי גן הירק, והגיע לטמפרטורות גבוהות מעל לממוצע הרב שנתי.      

היכן נזכרו חגי תשרי במקרא? "...בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה... ובעשור לחודש השביעי יום הכיפורים..." (ויקרא פרק כ"ג פסוקים: 24 - 26). רבים הם חגיו ומועדיו של חודש תשרי.
בשני ימיו הראשונים חל ראש השנה, ביום העשירי כיפורים, וביניהם עשרה ימי תשובה, ו"שבת שובה" שהיא שבת תשובה. בחמישה עשר לחודש, שבעה ימי סוכות והושענה רבה, ולמחרת החג, באים שמיני עצרת, שמחת תורה, ו"שבת בראשית". "בסוכות תשבו שבעת ימים…" (ויקרא פרק כ"ג, פסוקים 42 – 43 ). "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך ושמחת בחגך...(דברים ט"ז, 13 - 14 ).

בראש השנה, נוהגים לומר תפילת תשליך, "ותשליך במצולות ים את כל חטאותיהם" (ספר מיכה, פרק ז'- פסוק י"ט). פסוק זה ופסוקים נוספים מספר תהילים, נאמרים ביום א' של ראש השנה, לפני שקיעת החמה על חוף הים, ועל גדות הנחלים. חצבים מקבלים את פני החג בפרחים לבנים, הפתוחים לסרוגים בדורים מלמטה למעלה, רק ליום אחד.

מזל מאזניים לחודש תשרי, שבו מתאזנים היום והלילה, ושעות האור והחושך (ה 22 בספטמבר הוא יום שוויון סתווי). המאזניים מסמלים עשיית דין צדק, בפרט בחגי תשרי והימים הנוראים. חכמים לא האמינו בכוכבים ובמזלות, ולא ביכולתם להשפיע על חיי האדם. אך השאירו את סמלי החודשים (גם ברצפות בתי הכנסת), ויצקו בהם תכנים יהודיים.

קרני האור בתשרי רכות לעיניים בגלל זווית נטייתן, האוויר מתקרר ונעשה צלול  בערבים, והשקיעות גדולות וצבעוניות. חולפות בשמים ציפורים נודדות, ושומעים את ציוצי הסתיו. קול התור נדם, כי נדד דרומה למזרח אפריקה, וישוב באביב. "משיב הרוח ומוריד הגשם", היא ברכה הנאמרת בסתיו ובחורף, בתקווה לרדת מטר שיוציא לחם מן האדמה.
באקלים של ארץ ישראל, יש שתי התחלות בשתי עונות שונות, עם שינויים משמעותיים בטבע ובחקלאות. הטבע מתעורר בראשית פריחת האביב, ושב ומתעורר עם רדת גשמי הסתיו. צופיות כמו דרורים בולבולים, שחרורים ופשושים, קבועים בסביבתנו, ואינם נודדים לשום מקום. בכל עונות השנה, נראים זכרי צופית בצבעיהם העזים, ונקבות דלות צבעים, עפים בין פרחי הגן. הם מרפרפים באוויר מעל הפרחים, שולחים לשון ארוכה לצופנים, ויונקים את צופם המתוק. חבצלת החוף פורחת בלובן הדרה בחולות חוף הים, ומוציאה הלקטים עם זרעים שחורים, שיתפזרו ברוחות הסתיו והחורף.

 

                   


Comments