ראשית החורף בכסלו

ראשית החורף בכסלו  \  אהוד קלפון

כסלו הוא השם הבבלי של החודש השלישי מתשרי והחודש התשיעי מניסן שהוא "ראש חודשים" על פי המקרא. ביום כה' בכסלו מתחיל חג החנוכה הנמשך שמונה ימים. בתלמוד הבבלי מסכת שבת דף כ"א כתוב: "בכ"ה בכסלו ימי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון" (ימי חנוכה שמונה הם, שאין להספיד בהם ואין  להתענות בהם).  אמרו חז"ל: "אם כל המועדים יהיו בטלים, חנוכה ופורים לא נבטלים". וכל זאת למה?  כי חנוכה ופורים ניתנו לישראל בזכות מעשיהם".

חודש כסלו מופיע פעמיים במקרא, בספר נחמיה ובספר זכריה. הקשת היא הסמל של חודש זה שיש בו גם גשם וגם קרני שמש הנשברות בטיפות המים כמו בפריזמה (מנסרה) ויוצרות קשת בענן. על פי ההיסטוריה , מרד החשמונאים והקשר לחנוכה היו בשנת 165 לפני הספירה, כלומר 235 שנה לפני חורבן בית שני, שארע בשנת 70 לספירה.

בתקופת התלמוד היו כאלה שנתנו לחורף רק חודשיים וחצי: "חצי כסלו, טבת וחצי שבט- חורף" והיו כאלה שחילקו את השנה בצורה סימטרית לארבע תקופות כמו בארצות הצפון. תקופת ניסן עם אייר וסיוון (אביב), תקופת תמוז עם אב ואלול (קיץ), תקופת תשרי עם חשוון וכסלו (סתיו), ותקופת טבת עם שבט ואדר (חורף).

אלה הם החודשים הגשומים והימים הקצרים והקרים ביותר בשנה. על פי ממוצע ימי הגשם בחודשי השנה, יורדים שני ימי גשם באוקטובר, חמישה ימים בנובמבר, עשרה ימים בדצמבר ועשרה בינואר, שמונה ימים בפברואר, חמישה ימים במרץ  ושני ימים באפריל (בן 40 ל50 ימי גשם בממוצע רב שנתי). עונות השנה מתהוות כתוצאה מנטיית ציר כדור הארץ בזווית של 23 מעלות ביחס למישור הסיבוב שלו.

בעונת החורף חצי הכדור הדרומי פונה באופן ישיר לשמש, מקבל קרינה מרוכזת והטמפרטורות בו גבוהות. באותו הזמן יש חורף בחצי הכדור הצפוני משום שקרני השמש מגיעות בזווית, לכן הן פזורות ופחות מחממות. חג האורים הוא החג הארוך ביותר מבין מועדי ישראל ומסמל את קצם של הימים הקצרים ותחילתם של הימים ההולכים ומתארכים.

שמאי אומר שביום הראשון של חנוכה מדליקים 8 נרות ומכאן והלאה זה פוחת והולך והלל אומר שמדליקים נר אחד בלילה הראשון ומכאן והלאה זה עולה עד ליום השמיני. חג האורים חל לעתים סמוך ליום הקצר ביותר בשנה שהוא ה 21 בדצמבר והלילה הארוך ביותר בשנה. כסלו וטבת הם חודשי השלכת בעצים הנשירים בחורש הטבעי, במטעים ובגינות הנוי. כרכומים לבנים הפורחים בזמן זה, מסמלים בטבע את אור הנרות הדולקים בלילות הארוכים והחשוכים של חנוכה, כי בסוף החודש העברי הירח מצומצם ואורו מועט. תמה הנדידה הגדולה של עופות שעברו מעלינו, אולם חלקם נשארים לחרוף כאן באגמון החולה ובברכות הדגים, כגון עגורים, חסידות, ברווזים ורבים אחרים.
בחג החנוכה נוהגים כהלל ומתחילים בהדלקת נר אחד + השמש וכלה בשמונה נרות + השמש.

זה מסמל את ימי האור ההולכים ומתרבים מכסלו עד תמוז (החל מהיום ה22 בדצמבר עד ליום ה 21 ביוני). אפשר להכין מנורת שמן כמו שעשו אבותינו, על ידי כוסות מים שבהן צף שמן עם פתיל מפשתן.

הם חגגו במועד זה את סיום מסיק הזיתים, את הפקת שמן הזית (בבית הבד) והשימוש בו למאכל ולמאור. בסוף החנוכה מתחיל החורף האמיתי באזורנו ונכנסים לתקופת טבת הקרה. יש בעלי חיים באזורנו הנכנסים לתרדמת חורף (היברנציה), כגון נחשים ויש בעלי חיים שרק התעוררו מתרדמת קיץ (אסטיבציה) ארוכה כגון שבלולי היבשה.

הגשמים הראשונים כבר הנביטו את זרעי הדגניים בשדות ואת זרעי צמחי הבר בכל מקום. חלק מצמחי הבצל והפקעת מוציאים פרחים לפני העלים, כמו מבשרי הסתיו (חצב וחבצלת) וכן אלה הפורחים מיד לאחר הגשם הראשון כגון כדן קטן פרחים, בן חצב סתווני, סתוונית היורה וכרכום חורפי. חלק אחר של הגיאופיטים מוציא קודם עלים ואחר כך פרחים, כגון רקפת מצויה, כלנית מצויה, נורית אסיה ועוד. שדות העמק מכוסים נבטי דגניים שנזרעו לפני היורה ופאתי השדות מכוסים שלדי צמחים זקופים ונבטי זרעים לרגליהם. בחקלאות יש גידולי חורף, כגון חיטה ושעורה, הנזרעים בסתיו ונקצרים באביב וכן גידולי קיץ הנזרעים בסוף פברואר, כגון גידולי מקשה וגידולי חעשייה,  שיבולם מוכן במהלך הקיץ ובסופו.     

 

 

 

 

 

                                                              

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                

 

 

 

 

 

 


Comments