אדר בשנה מעוברת

אדר בשנה מעוברת  \  אהוד קלפון

 

השנה (תשע"א), חודש אדר הקדים לראשית פברואר, עונת הגשמים התאחרה, וגלי הפרחים בחיתולים. מה בכל זאת אפשר לראות במורדות החורשים של נופית, בראש חודש אדר א' שחל בחמישה בפברואר (2011 ). עצי אלון תבור עדיין בתרדמת חורף, וחלקם מכוסים בעלים יבשים שלא נשרו בשלכת. גם ניצני השקד שלא פרחו בשבט עדיין בתרדמה. אין עשב למרעה, ואין עדרים מצלצלים בלב החורשים. במרווחים גדולים, רואים עלים רכים מלבלבים בצבע ירוק בהיר, אצל עוזרר קוצני, אשחר ארץ ישראלי, קידה שעירה, ולבנה רפואי שעליו פורח מטפס בשם זלזלת הקנוקנות. על פני אדמה לחה בין הסלעים, במחשופי החורש, רואים דודאים פורחים, ציפורני חתול, סביון אביבי, רקפות, ועלי עירית צפופים בשדה מרעה. צבים ראשונים כבר יוצאים מסבך השיחים לחפש בנות זוג, חוגלות עפות לפתע בימים חמימים, זחלי טוואי הקורים פעילים תחת מעטה חוטים, ותלוליות חולדים צצות בין הסלעים.       

זוהי שנה מעוברת, שבה יש 13 חודשים, כולל אדר ב' שנוסף, כדי שפסח יהיה חג האביב. "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהך..." ( דברים ט"ז, א). חודש האביב מתייחס לניסן, "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות י"ג, 4 ). ביום ה 22 בחודש מרץ, המקביל לחודש ניסן, חל יום שוויון אביבי, שבו משתווה זמן האור לזמן החושך לאורך היממה. יש חשיבות לעיבור השנים בלוח העברי, כדי שהחגים החקלאיים (חגי שלושת הרגלים), פסח שבועות וסוכות יחוגו בעונתם. פסח הוא חג האביב וקציר שעורים, שבועות חג הקציר (קציר חיטים) והביכורים, וסוכות הוא חג האסיף שחל בסתיו. על מנת שהחגים יתאימו לעונות הלוח השמשי, מוסיפים שבע שנים מעוברות במחזור של תשע עשרה שנים. השנה הירחית מונה 354 ימים, והשנה על פי השמש מונה 365 ימים, לכן הלוח העברי שמקורו ירחי, חייב לשלב ביניהם כדי  שחגיו יהיו בעונות קבועות.  

אדר הוא החודש ה 12 בלוח המקראי המתחיל בניסן, כמו שכתוב במגילת אסתר פרק ט פסוק א' : "ובשנים עשר חודש הוא אדר", ובלוח העברי הנהוג היום, אדר הוא החודש השישי מתשרי.

הדרו של אביב בטבע, מתחיל בדרך כלל בחודש אדר ונמשך בניסן. אולי שמו ניתן על ידי עובדי אדמה קדומים, שחשו את פעימות העונות, אך במקור הבבלי הוא נקרא "אדרו". אדר הוא החודש הצבעוני ביותר בין חודשי השנה העבריים. הפריחה הצבעונית בטבע, נמצאת במלוא גווניה, תפארתה וריחותיה. העצים הנשירים מלבלבים ופורחים, והציפורים עסוקות בשירה ייחודית, בחיזור, בקינון ובגידול גוזלים. גם האנשים מרבים בשמחה באדר, בפרט בפורים שחל בשנה מעוברת באדר ב'. לחודש אדר יש כתר נוסף בזכות גמילות החסדים, בצורת משלוח מנות.
בשנה מעוברת, יש כאלה שנוהגים לחגוג את "פורים קטן" באדר א', כי כתוב במגילת אסתר שהחג יהיה בחודש השנים עשר, וכמובן חוגגים את "פורים גדול" באדר ב'. השבת שלפני פורים נקראת "שבת זכור" כי קוראים בפרשת השבוע על עמלק, ובפורים שחל באותו השבוע, קוראים על המן במגילת אסתר. במקרא יש חמש מגילות, שאותן קוראים בחמישה חגים שונים. בפורים קוראים את מגילת אסתר, בפסח את שיר השירים, בשבועות את מגילת רות, בתשעה באב את מגילת איכה ובסוכות את קהלת.                         
Comments