חג שבועות תעשה לך

חג שבועות תעשה לך  \  אהוד קלפון

 

" וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (ספר שמות, פרק ל"ד פסוק כ"ב). שלושת החגים החקלאיים העתיקים בישראל הם שלושת הרגלים, פסח (קציר שעורים) שבועות (קציר חיטים), וסוכות (חג האסיף). בכל אחד מהחגים האלה, נוהגים לקרוא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך: בפסח קוראים את שיר השירים, בשבועות את מגילת רות, ובסוכות את קהלת. בימי הפסח קוצרים את ראשית עומר השעורים, וסופרים שבעה שבועות מיום ראשון של החג, עד לשבועות.
שלושה שמות לחג מהתורה: חג שבועות (דברים ט"ז), חג הקציר, ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות כ"ג, ט"ז), יום ביכורים (במדבר כ"ח). ביום זה, מתחיל מועד הבאת ביכורים מראשית פרי האדמה, המטע והכרם, משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, ותמר.

בספר תהילים קכ"ו, ה' כתוב: "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו", אך האיכרים עוקבים בדאגה אחר שדות הדגן מאז זריעתם בדמעה, עד למועד הקציר. הסכנות האורבות ליבולים, לאורך עונת הגידול, נובעות מגשמים שלא יורדים בעיתם, מעצירת גשמים ונבילה נבטים, מהתפשטות מחלות בשיבולים, משרבי אביב ושריפות, וגם לאחר אחסנת חיטה ושעורה בממגורות הדגן. בעבר, קצרו במגל את שיבולי הקמה, שנערמו לאלומות בשדה עד חודש סיוון. עבודת הדיש הרבה, נמשכה כל הקיץ ביחד עם איסוף התבואה, שהסתיימה בחג האסיף.

בימינו, כל העבודות הללו נעשות בו זמנית בעזרת קומביין, הקוצר תבואה, עושה דיש, מפריד את זירעוני החיטה, ופולט את גבעולי הקמה הנכבשים בעזרת מכבש לחבילות קש. בימים אלה של סיוון, רואים בשדות השלף ערמות קש המוכנות לאיסוף, ותלמי חריש ראשונים. בשדות העמקים, מבחינים בראשית צמיחת גידולי קיץ, וביניהם צמחי מקשה וחמניות המנצלים את מי הגשמים שנאגרו באדמה, ללא השקיה (גידולי בעל).
סיוון הוא שם בבלי הנקרא בתורה "החודש השלישי" בלוח העברי המתחיל בניסן. על פי מסורת מאוחרת יותר, שבועות נקרא גם "חג מתן תורה" שחל בשישה  בסיוון, לאחר חג החירות שחל בט"ו בניסן. המקובלים מצאו שהגימטרייה של "חלב" היא 40 , כמספר הימים שמשה שהה על הר סיני לקבלת התורה, ומכאן נובע מנהג אכילת דברי חלב בשבועות, על פי דעה מיסטית זו. קיים מנהג רב שנים להישאר ערים בליל שבועות כדי להתכונן לקראת חג מתן תורה שחל למחרת. ב"תיקון ליל שבועות", עוסקים בלימוד תורה כל הלילה, ואנשי הקבלה נוהגים לקרוא תורה, תנ"ך, משנה, תלמוד, זוהר, פיוטים ועוד.

בימינו מתקיימים טקסי הבאת הביכורים בשבועות, בשדות השלף לאחר הקציר, בישובים חקלאיים. לטקסים אלה נכתבו שירי קציר וביכורים, כגון: שיבולת בשדה, סלינו על כתפינו, ארץ שבעת המינים, הזורעים בדמעה, וחג שבועות תעשה לך, ארץ נתנה יבולה, ושמחת בחגיך, ורבים אחרים. עונת הקציר היא עונה של חסד, שבה נהגו אבותינו החקלאים להשאיר לקט ופאה בשדות הקמה, לטובת העניים. גם רות המואבייה שבאה לבית לחם יהודה, יצאה ללקט שיבולי שעורים בשדהו של בועז, כדי לקיים את עצמה ואת נעמי חמותה. בועז ביקש מהקוצרים להשאיר יותר שיבולים על האדמה, עבור רות שמצאה חן בעיניו, ובסוף הסיפור הם הקימו משפחה, שהביאה את עובד אבי ישי, אבי דוד.                           

Comments