חצבים בראש השנה

חצבים בראש השנה  \  אהוד קלפון

 

עם בוא תשרי והחגים, חצבים פורחים בימים מתקצרים, בשחר סליחות ופיוטים. רגבי אדמה בשדות חרבים, נושאים עיניים לעבים חולפים, בין עופות נודדים מעל העמקים. בלוח העברי, חוגגים את ראש השנה בחודש השביעי: "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט, א-ו). עשרה ימי תשובה, הנקראים בין כסה לעשור, חלים מאחד בתשרי, שהוא היום הראשון של ראש השנה, עד ליום הכיפורים.
חודש תשרי נקרא "ירח איתנים" (מלכים א', ח', ב'), כי הוא מציין את איתני הטבע העומדים להתעורר ולהתעצם בסתיו ובחורף. ביום שוויון סתווי (22 בספטמבר) מתאזנים היום והלילה ומכאן מזל "מאזניים" של תשרי. בחודש זה, יש יותר חגים ומועדים מכל חודש עברי אחר: ראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה, שבת שובה (שהיא "שבת תשובה" שבין ראש השנה ויום כיפור), יום הכיפורים, חג הסוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת. בראש השנה, נוהגים לומר תפילת תשליך, "ותשליך במצולות ים את כל חטאותיהם" (ספר מיכה, פרק ז'- פסוק י"ט). פסוק זה ופסוקים נוספים, מספר תהילים, נאמרים ביום א' של ראש השנה, לפני שקיעת החמה על חוף הים, בגדות הנחלים, או על פי הבאר.
חצב מצוי - Urginea maritima - פורח, כאשר תש עוז קרינתה של חמה ואורה הועם מעט. לאחר תרדמת קיץ ארוכה, מוציא החצב עמוד תפרחת, מתוך בצל בעומק האדמה. החצב שייך למשפחת השושניים, שלפרחיהם יש שישה עלי כותרת, שישה אבקנים, שחלה עלית ופרי הלקט. הבצל אוגר בתוכו חומרי מזון במשך החורף והאביב, המאפשרים לו לפרוח בעונת היובש של סוף הקיץ, ולייצר זרעים עוד לפני רדת היורה.
הוא מקדים לפרוח, כאשר יש עדיין שפע של חרקים מאביקים, ההולכים ומתמעטים בסתיו ובחורף. העלים מופיעים מאוחר יותר, בגשמי החורף, כדי להימנע מהתייבשותם במהלך הקיץ. עיקר הריבוי נעשה מבצלים קטנים, המתפתחים ליד בצל האם.
זהו גיאופיט רב שנתי בעל בצל, האוגר מזון ומים בחורף לפריחה בסוף הקיץ. הפריחה המאוחרת שייכת למעשה לעונה הקודמת, כלומר הפרחים שייכים למחזור הצמיחה הקודם. עלי החצב מתייבשים בראשית הקיץ, והעלים החדשים שייכים לגידול של העונה החדשה. הוא פורח בסוף הקיץ, כדי להגדיל את סיכוייו להאבקת פרחיו על ידי חרקים. בזמן חרב זה, אין הרבה צמחים מתחרים על האבקת פרחיהם, וחרקים מאביקים נמצאים בשפע. בעבר, נהגו האיכרים לתחום בחצבים את חלקות שדותיהם. החצב מוזכר במשנה בשם "חצוב", כי בכוחו לחצוב באדמה, ולהעמיק בה את בצלו.

הפרחים נפתחים לאורך עמוד התפרחת בהדרגה, מלמטה כלפי מעלה. בשעות הבוקר נפתח דור תחתון של פרחים, הנסגרים לקראת ערב, ולמחרת נפתחים פרחים חדשים בדור מעליהם. אפשר לראות ריכוז גדול של חצבים בתל חלי המערבי, הנמצא ליד נחל ציפורי מערבית לכפר  ראס עלי, שמצפון לנופית. גובהו של התל 113  מטרים מעל פני הים, והוא בולט מעל הנחל והמישורים המעובדים בעמק הצר שלרגליו. התל נראה חשוף מרחוק, וכשמתקרבים אליו, רואים "יער" צפוף של שרביטי חצבים פורחים המכסים את כל המפנה הדרומי.

כדי להגיע לתל, אפשר לרדת מנופית לכיוון צפון מערב, במורד תלול מכוסה צמחייה ים תיכונית צפופה. יורדים לעבר גבעת עליל, הולכים מערבה לאורך נחל ציפורי עד לגשרון קטן, העשוי משטח ברזל צר. חוצים את הנחל אל גדתו הצפונית, הולכים מערבה עד קצה גן ירק, ועוקפים גדר קטנה מהצד. צועדים בשטח פתוח בכיוון צפון, לעבר תל החצבים, הנמצא במרחק מאה מטרים מהנחל. חוזרים בדרך עפר לאורך קטע "שביל ישראל" עד לגבעת נופית החדשה, ופונים שמאלה לעבר שביל אוהד המקיף את הישוב נופית. 

                                                                

 

 

 

 

 

Comments