ביכורי שבועות בסיוון

ביכורי שבועות בסיוון  \  אהוד קלפון

"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (ספר שמות, פרק ל"ד פסוק כ"ב). שלושת החגים החקלאיים העתיקים בישראל הם פסח (קציר שעורים) שבועות (קציר חיטים), וסוכות (חג האסיף). נוהגים לקרוא בכל חג אחת מחמש המגילות: בפסח שיר השירים, בשבועות מגילת רות, ובסוכות את קהלת. שלושה שמות  בתורה לשבועות:  חג שבועות (דברים ט"ז), חג הקציר, ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות כ"ג, ט"ז), יום ביכורים (במדבר כ"ח). על פי מסורת מאוחרת יותר זהו גם "חג מתן תורה" שחל בשישה בסיוון. קיים מנהג להישאר ערים בליל שבועות כדי להתכונן לקראת חג מתן תורה שחל למחרת. ב"תיקון ליל שבועות", קוראים פרקי תנ"ך, משנה, תלמוד, זוהר, פיוטי תפילה ועוד. בגלות נאלצו לנטוש את ההיבט החקלאי של שבועות והתרכזו בקיום המנהגים והמסורות של חג מתן תורה, אך עם שיבת העם לארצו חזר גם התוכן החקלאי לחגי שלושת הרגלים.  

בשדות השלף של סיוון פזורות ערמות קש מוכנות לאיסוף, ורואים תלמי חריש ראשונים לאחר הקציר. בשדות העמקים יש צמיחה צעירה של גידולי קיץ,שמועד הבשלתם לקראת סוף הקיץ. ביניהם יש גידולי מקשה, תירס, וחמניות המנצלים את מי הגשמים שנאגרו בעומק רגבי האדמה. בגדות נחלים וביצות, ובחולות החוף יש פריחת קיץ, ושרידיה גם בשבילי הרים ודרכים. ציפורי קיץ שהגיעו באביב מאפריקה כגון שרקרק, תור, סיס וסנונית מקננות בארץ וישובו לשדותיהם בסתיו.  עונת הקציר היא עת של חסד, שבה נהגו אבותינו להשאיר לקט ופאה בשדות קמה עבור העניים. רות המואבייה ששבה לבית לחם יהודה, יצאה ללקט שיבולי שעורים בשדהו של בועז, כדי לקיים את עצמה ואת נעמי חמותה. בועז ביקש מהקוצרים להשאיר שיבולים על האדמה עבורה, והם הקימו משפחה שהתחילה את שושלת בית דוד. נסו מאופק מטרים, עת רגלים וביכורים. רוח שדות בשירים, עומרים ומזמורים. לב ונפש ניעורים, בפיוטי ליל שימורים.

 

                                                    

                                                  

 

 

 

 

 

Comments