דמותו העלומה

דמותו העלומה  \  אהוד קלפון


פונה אדם אל השכינה,  

מבקש עצה נבונה.


תחינה להשגחה עליונה,

אל דרך מסילה נכונה.   

 

אל בינה שוכן מעונים,

פותח צוהר לפונים.  

 

רזי דרכיו עלומים,  

בנפש אדם חתומים.    

 

מוריד מטר וטללים,

מעלה חמה וצללים.


מחזיר עונות ויבולים,   

מניב פירות הילולים.  

 

אל שדי מסיר מבוכים,

פוקח עיני נבוכים.  

 

מתיר קשרים סבוכים,

מאיר שבילים חשוכים.    

                                                                                                       

במעשי ימי בריאה,

חברו יחדיו חסד ויראה.

 

צימח מאורות בשממה,

מבשיל שיבולי קמה.

 

נעל תהומות בדממה,

יצר חיים באדמה.

   

זיו אורו ברום שמים,   

אפלה בעומק מים.  

 

צלם נצחי אפוף סודות,

דמותו בספרי אבות.  

 

 

 

 

 

 

 

 

                                     

 

 

 

 

 

 

 

                                                    

 

                                                         

 

 

                                                       

                                                       

 

 

  

 

 

Comments