חנה ותפילת הלב

חנה ותפילת הלב  \  אהוד קלפון

 

אלקנה איש אפרים,

עלה לרגל לשילה.

אשתו חנה עקרה,

נפשה בסבך סערה.

 

מלמלה תפילה בלחש,

עלי ראה שיכורה.

אמר לה: "עד מתי תשתכרי,

הסירי יינך מעלייך".

 

ותען חנה ותאמר:

יין ושיכר לא שתיתי.

אשפוך נפשי לפני ה,

נסגר רחמי ולא ילדתי.

 

בירך עלי את חנה,

ותלד את שמואל.

נדרה שיגדל בשילה,

וישרת בבית האל.  

                                                                                     

נגמל הילד בחיק אימו,

והובא אל עלי הכהן.

חנה קיימה את נדרה,

ונפרדה מפרי בטנה.

 

"ותתפלל חנה ותאמר,

עלץ ליבי באדוני.

מקימי מעפר דל,

מאשפות ירים אביון".

 

בשפת נדרים ותפילות,   

פונה לאל המחילות.   

מילות מופת נעלות,    

בימי אלול וסליחות.   

  

 

 

 

 

 

 

 

                                                            

 

 

 

 

 

                                                 

 

Comments