מחילות אלול

מחילות אלול  \  אהוד קלפון

בימים אלה של קיץ, נכנס אלול המסיים את השנה, ונושא עימו מחילות העונה. תוארו מקדמת דנא, הוא חודש הסליחות והרחמים.

באפלולית שחר ניעורים, לקול תרועה ושברים. פרקי סליחות עלומים, במחזורי חרוזים. ברכות השחר מזמורים, בנעימות הפיוטים. בזוהר סוד דמדומים, אור גנוז במילים. בשבילים הנבונים, שם עקבות השירים. תחת שמי שחקים, נצח אבק בדרכים. אלול הוא חודש של חשבון הנפש, שבו בודק אדם את מעשיו, בוחן את דרכיו, ומחפש מסילת ישרים שבה יצעדו חייו.

על פי המסורת, מנהג הסליחות התחיל במאה מתשיעית לספירה, כאשר יהודי בבל השכימו קום לפני עלות השחר, לאמירת סליחות. לאורך התפילות, חוזר ונאמר הפסוק "ה', ה' , אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת..." שמקורו בספר שמות (פרק ל"ד, פסוקים ו-ז). גם פיוט ידוע בשם "אדון הסליחות" מושר בימי הסליחות ובימים הנוראים.
הפיוטים הם שירי קודש שנכתבו עוד במאה הראשונה והשנייה לספירה בארץ ישראל, ואחר כך בארצות נכר, כשזוהרם היה בימי הביניים בספרד. נוהגים לומר סליחות שכוונתן בין אדם לבורא, אולם חכמים אמרו "אדם שירצה לבקש סליחה מחברו, חייב לבוא אליו בעצמו". עת לדון אדם לכף זכות ולמצוא את החיוב שבו, בארבעים ימי המחילה, הנמשכים מהיום הראשון של אלול עד ליום הכיפורים, שחל בעשרה בתשרי.
אנשי הקבלה עושים הקבלה בין ארבעים הימים שבהם שהה משה על הר סיני, לפני קבלת לוחות הברית, לבין ארבעים ימי הסליחות. הם מצאו משמעות לראשי התיבות אלול "אני לדודי ודודי לי"  (מתוך שיר השירים), והתכוונו לקשר שנוצר בין בני האדם לבוראו. אלול הוא חודש הכנה לקראת ראש השנה שחל באחד בתשרי, עם תוספת של עשרה ימי תשובה עד יום הכיפורים.
על פי חכמי התלמוד, תקופת תמוז כוללת שלושה חודשי קיץ שהם  תמוז אב ואלול. מכאן שט"ו באב מסמן את אמצע הקיץ, שמעבר לו מתחילים הימים לאבר מעוצמת זוהרם ומעומס חומם. על פי הלוח העברי, אלול הוא החודש ה 12 והאחרון של השנה, ולפי מניין אחר הוא החודש השישי מניסן, כמו שכתוב בספר שמות י"ב "החודש הזה הוא ראשון לכם לחודשי השנה".
מאחר שבלוח העברי, אלול מסיים את השנה ותשרי מתחיל אותה, נוצרו מנהגים מיוחדים למועד זה. חודש אלול כמו יתר החודשים בלוח העברי, אינו מוזכר בתורה, וחכמים אמרו: " שמות החודשים עלו מבבל ". מאידך, אלול מוזכר בספר נחמיה פרק ו' פסוק ט"ו. העולים שבאו עם עזרא ונחמיה לירושלים, וגם לפניהם, הביאו עמם מנהגים ואמונות, וביניהם גם את שמות החודשים העבריים. בלוח גזר, נקרא חודש אלול בשם "ירח קיץ".
במחזור המזלות, אלול הוא בתולה, כמו שכתוב בספר ירמיהו פרק ל"א, פסוק כ : "שובי בתולת ישראל, שובי אל עריך אלה". בעבר, עבדו אבותינו במועד זה של קץ, בדיש, בצרו ענבים בכרם, דרכו ענבים בגת, אספו תבואות שדה, והכינו את אדמותיהם לזריעת דגני החורף. בין העבודות, הם פינו לעצמם זמן לענייני רוח, לחג ומועד, וגם למחילה ולתיקון דרכים.
בעולה של חמה בסביבה השחונה, עדיין פורחים צלף קוצני, קורטם דק ובוצין מפורץ. הצלף פורח עד סוף הקיץ בפרחים לבנים גדולים, הנפתחים בערב, מאבקים על ידי רפרפים בלילה, ונובלים ביום. קורטם שהוא חד שנתי, מסיים בימים אלה לפרוח, מפתח פירות וזרעים ועובר מן העולם בסתיו. בוצין הוא צמח דו שנתי, המפתח בשנתו הראשונה שושנת עלים רחבה, ובשנה השנייה מוציא גבעולים נושאי פרחים צהובים, ועוד.     

 

 

 

 

 

 

Comments