פסח בחודש האביב בניסן

פסח בחודש האביב בניסן  \  אהוד קלפון

 

ויהי אחר תום שפע הגשמים של העונה, המים זורמים בנחלים בהמיה נעימה, ובשדות הדגן גבהו שיבולי קמה, בברכת האדמה.

בשנה זו (תשע"ג – 2013), החגים העבריים מקדימים את בואם, וחג הפסח המתקרב יחול כבר ב 25 במרץ. השנה העברית הבאה (תשע"ד) תהיה מעוברת, עם אדר שני, לכן  החגים יתאחרו בלוח הכללי בשלושה שבועות, ופסח יחול רק ב 15 באפריל. בתורה כתוב "שמור את חודש האביב..." (דברים ט"ז, א), וכן " החודש הזה לכם ראש חודשים..." (שמות י"ב, ב).
מכאן שטבעו של החג לחול בעונת האביב, וחודש ניסן ששמו הבבלי הגיע לירושלים עם עולי בבל, נקבע לראש חודשים. יש אומרים שניסן בא מהמילה ניצן, ככתוב: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (שיר השירים). בתורה אין שמות לחודשים, והם מופיעים על פי סדר מספרי, כגון "בחודש הראשון פסח" (ויקרא כ"ג, 5).

בתקופת התלמוד, היו חכמים שראו באקלים של ארץ ישראל, שתי עונות בשנה. עונת גשם קצרה המתחילה בתשרי – בחג הסוכות, ועונת חמה ארוכה המתחילה בניסן – בחג הפסח. לעומתם, חכמים שחיו באקלים קצת שונה, חילקו את השנה לארבע תקופות, בנות שלושה חודשים כל אחת. תקופת ניסן (אביב), תקופת תמוז (קיץ), תקופת תשרי (סתיו), ותקופת טבת (חורף).   

פסח הוא חג המצות, "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלוהיך, לא תעשה מלאכה" (דברים ט"ז , ח). החג נקרא על שם קורבן פסח, "ואמרתם זבח פסח הוא לה' ..." (שמות י"ב), וגם זכר ליציאת בני ישראל מעבדות לחירות, "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז" (תהילים קי"ד, א).
החג נמשך שבעה ימים, מיום ט"ו בניסן עד ליום כ"א בניסן, כאשר היום הראשון והשביעי הם ימי חג, והימים שביניהם הם ימי חול המועד. פסח שבועות וסוכות, הם חגי שלושת הרגלים שבהם נהגו אבותינו עובדי האדמה, לעלות לרגל לירושלים.
הצמחים הבולטים בפריחתם בימים אלה הם נץ החלב, דרדר כחול, סיפן התבואה, גדילן וברקן, טופח ריסני וטופח נאה, עכנאי יהודה, מרוות ירושלים שענפיה מסתעפים כמו מנורת שבעת הקנים, צמחי מרווה, תגית מצויה, פגם מצוי, חלמית, פעמונית קיפחת, גזר הגינה (קיפח), סחלבים, לוטם, אירוסים, צמרנית הסלעים, צמר מפוצל, דמומית קטנת פרי, מרגנית השדה, מיני שום, וכן פרחים ממשפחת המצליבים וממשפחת הפרפרניים.
מצטרפים אליהם מאוחר יותר גם חוטמית זיפנית ואחירותם החורש. כלניות ורקפות מסיימות את פריחתן ועלוותן נמצאת בשלבי כמישה. פרגים אדומים, חרציות צהובות, קחוונים לבנים, ותורמוסים בצבעי סגול, כחול ולבן, לאט נפרדים מהאביב, וזרעיהם נשארים באדמה עד לנביטת חלקם בגשמי החורף. גם הפרגים נכנעים לשרב ונעלמים מהנוף.

בסוף האביב ננעלים הגשמים, נושבות רוחות שרב עם אבק דרכים וחולות מדבר, ואובך ערפילי סמיך מגביל את הראות, וחוסם את המרחבים. הטמפרטורה עולה, היום מתארך מעבר ליום שוויון האביב (ב 22 במרץ), נופי הטבע לאט משתנים, וחזותם נעשית שדופה לקראת תקופת תמוז. לאט יתחילו לחדור בריזות ימיות  וטללים ירדו בלילות.  

ציפורי שיר יציבות בונות קנים, מטילות ביצים ומטפלות בגוזלים. בין אלה, רואים סביבנו  צופית, דרור, שחרור, בולבול, עפרוני, ירגזי, חוחית, פשוש, צוצלת, עורבים למינים ועוד. העופות הנודדים כגון, חסידות, ברווזים, עגורים, שקנאים, נחליאלים, זרזירים ודורסים למיניהם, כבר נדדו בחזרה לאזורים צפוניים. מגיעים מאפריקה לקנן באזורנו, תור שרקרק וסיס, וחוזרים לשם בסתיו. החרקים נמצאים בפעילות של התרבות, והזוחלים מגבירים את קצב פעילותם, כולל צפעים המתעוררים רעבים מתרדמתם ומסוכנים בהכשתם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

  

Comments