קול התור נשמע בארצנו

קול התור נשמע בארצנו  \  אהוד קלפון

כאשר מגיע התור מהדרום החם ומשמיע את הקול המונוטוני (תור..תור..), סימן שאביב הגיע פסח בא. התור מספיק שני מחזורי קינון בארצנו מאפריל עד ראשית ספטמבר, ואז כל להקת התורים נודדת בחזרה לאפריקה. ירמיהו (פרק ח, ז) מזכיר את שמירת מועדי הנדידה על ידי עופות וציפורים " גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת באנה". מגיעים מהדרום ביחד עם התור גם שרקרק, סיס ואחרים, כדי לקנן כאן באביב ובקיץ. קול התור מסמל את המעבר מעונת הגשמים הקצרה, לעונת החמה הארוכה, שהן שתי העונות האופייניות לאקלים החצי מדברי באזורנו.  

נוהגים לקרוא את שיר השירים בחול המועד של פסח חג האביב, ב"שבת שירה", ויש שנוהגים לקרוא את היצירה היפה הזו במשך כל השנה. במגילת שיר השירים, יש תיאורי נופים בחבלי ארץ ישראל, תיאורים מעולם החי והצומח בסביבתם, שדות מרעה וכרמים, מחזור עונות השנה בטבע ועוד. מוזכרים שניר וחרמון, הררי בתר, כרמל, נחלים, עמקים, שרון, עין גדי, ירושלים, מדבר ("מי זאת עולה מן המדבר" ח, ה) וכדומה. לאורך המגילה מתנהל דו שיח בין עלם ועלמה, המתארים אחד את השני בדימויים הלקוחים מנופי הטבע. הוא מתאר אותה בדימויים הלקוחים מעולמו של רועה, "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות" (ב, ב), והיא מתארת אותו בדימויים הלקוחים מעולם מהחי והצומח, המוכרים לה מחייה בשדות, כנוטרה את הכרמים. " מראהו כלבנון בחור כארזים" (ה, ט"ו), "דומה דודי לצבי או לעופר איילים" (ב, ט).

אחת המסורות מציינת, ששלמה כתב את שיר השירים בצעירותו, את משלי בבגרותו, ואת קהלת בזקנתו. משורר שיר השירים הכיר היטב את צמחי ארץ ישראל ואת הגידולים חקלאיים בבוסתנים, שאותם הוא מזכיר בהקשרים שונים: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (ב, א), "אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרימונים" (ו, י"א). "הניצנים נראו בארץ" (ב, י"ב). "הדודאים נתנו ריח" (ז, י"ד), ועוד. הוא מתאר גם את עולם החי כמו יונים "יונתי בחגווי הסלע" (ב,י"ד), אריות ונמרים " ממעונות אריות, מהררי נמרים" (ד, ח), שועלים (ב, ט"ו), סוסים, "לסוסתי ברכבי פרעה" (א. ט) ועוד.

לאורך הפרקים, מתוארות עונות השנה על פי הלוח של עובדי האדמה והרועים, ועל פי מזג האוויר. בקיץ החם, הרועים מחפשים מרעה וצל, כדי שהעזים תוכלנה לרבוץ מתחת לעצים ("איכה תרעה, איכה תרביץ בצהרים" א, ז). הסתיו והחורף ( "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו" ב, י), האביב ("הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו"  ב, י"ב).

חודש ניסן נקרא גם "ראש חודשים", ו"חודש האביב", ויש אומרים שזה בא מניצן, כמו שכתוב "הניצנים נראו בארץ". בתורה כתוב "בחודש הראשון פסח" (ויקרא כג', 5). "בראשון בארבעה עשר לחודש בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחודש בערב" (שמות י"ב, י"ח). הסיבה , "כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ", בבהילות יציאתם ממצרים.

לאחר פריחת מרבדי הכלניות, רואים נוריות, צבעונים, ופרגים באדום, קחוון בלבן, תורמוס בסגול כחול, חרצית בצהוב, ותגית בצבע צהוב חיוור. באזורים שונים נראים דרדר כחול, סיפן התבואה, סחלבים, צבעונים ואירוסים, וחותמים את העונה, אחירותם החורש, חוטמית זיפנית ואחרים. מראות האביב בארצנו מתחלפים מהר, השרבים מצהיבים נופים, הפרחים ממהרים לעשות זרעים, והחמה משתלטת על רגבי ארץ ממרומי שמים.   

 

Comments