ארבעת המינים בסוכות

ארבעת המינים בחג הסוכות  \  אהוד קלפון

בחג הסוכות זוכרים את ישיבת בני ישראל בצל סככות דקלים במדבר סיני, במקום הנקרא "סוכות". המנהג לבנות סוכה בא להזכיר את יציאת מצרים, ככתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים…למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ממצרים" (ויקרא פרק כ"ג,  42 – 43 ). זו גם עונה חקלאית, שבה הסתיים אסיף התבואות (בחג האסיף) לפני רדת גשמי הסתיו. "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים ט"ז, 13 - 14 ).
יש צווי להדר את חג הסוכות בנטילת ארבעת המינים, המסמלים רעננות ביובש של שלהי הקיץ וראשית הסתיו. "ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג , 40). פרי עץ הדר הוא אתרוג על פי התלמוד במסכת סוכה ל"ה, א . המילה "הדר" מזכירה את המילה היוונית הידרו (Hydro), כלומר מים, הנחוצים לו בסביבתו בעונת הקיץ.
כפות תמרים הוא לולב, שמבחינה בוטנית הוא עלה מורכב עם עלעלים רבים, מהודקים לציר מרכזי. כאשר העלעלים נפתחים לצדדים, הם נקראים "כפות תמרים". ענף עץ עבות הוא הדס, המורכב מדורים של שלושה עלים, היוצאים מאותה נקודה על הענף. הדס לא כשר מורכב משני עלים בדור ולא משלושה.
ערבי נחל, הוא עץ ערבה הגדל על גדות הנחלים, שממנו קוטפים ענפים ירוקים רעננים.
על פי המסורת, לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, שני ענפי ערבה ושלושה ענפי הדס. ארבעת המינים האלה מסמלים את חלקי ארץ ישראל והעם. האתרוג מייצג את אזור החוף, השרון והעמקים, התמר (הלולב) מייצג את נאות המדבר, ההדס מייצג את ההרים שם הוא גדל בר, וענפי עץ הערבה מייצגים את הנחלים. כאשר עושים מהם אגודה אחת, מחזיקים בידיים את חבלי ארץ ישראל ואת חלקי העם.  
אם נחזור למקור המקראי, נשתמש בכפות תמרים (עלים ותיקים פתוחים) כמו שכתוב בספר ויקרא (ראה לעיל), ולא בלולבים. מאחר שנוהגים להשתמש בלולבים, אפשר להוריד לולב אחד או שניים מעץ בוגר, כי הוא מצמיח  עלים מורכבים במהלך כל חודשי השנה, ולא לרוקן עץ מלולביו.   

הערבה מגיעה לשיא רעננותה בסוף הקיץ, כמו יתר צמחי הנחלים בארץ, הפורחים ומניבים פירות בזמן זה. עצי ערבה הולכים ומתמעטים לאורך הנחלים, כי שוברים את  ענפיהם לסוכות. גם עצי אתרוג מבשילים את פירותיהם, ושיחי הדס מתמלאים פירות עסיסיים, לאחר פריחת סוף הקיץ.

הדס נקרא Myrtus על שם בנו של מרקורי במיתולוגיה היוונית. היוונים קוראים לוונוס איסתירא, המזכיר את שם האלה הבבלית "אשתר" המזכיר את אסתר שהיא הדסה במגילת אסתר. כל צמחי ארבעת המינים נמצאים במועד חג הסוכות בשיא יופיים ופריים וקל להבין מדוע הם נבחרו להדר את החג.  בנבואת ישעיהו, יצמח הדס במדבר ותבוא ברכה על הארץ החרבה "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" (ישעיהו מ"א, י"ט).
בשמיני עצרת (בסוף סוכות) מתחילים את הבקשות לגשמים, "ברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר על פני האדמה...", ובחג זה חל המעבר בין ברכת "מוריד הטל" הנאמרת באביב ובקיץ, לבין ברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם" הנאמרת בסתיו ובחורף ". בימי הסתיו נוהגים לקרוא פיוט על הגשם של שלמה אבן גבירול " שפע רביבים יוריד מזבוליו, לחיות זרע ולתת פרי יבוליו. מטר יורה ומלקוש יוריד עם אגליו, היות דשן ושמן כל פרי עץ ועליו...".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                              

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                            

 

 

 

 

                                                             

                                                 

 

 

 

Comments