ראש השנה בפריחה לבנה

ראש השנה בפריחה לבנה  \  אהוד קלפון

 

בא חצב עם סתיו ושירים, עולה פריחה מעומק רגבים. 
בצל חבוי בתלים עתיקים, אוגר מזון בימות הגשמים. 
דורי פרחים בגלים לבנים, קוצי קיץ בנופים שחונים. 
כולם מצפים לבוא עגורים, לרוח תשרי ולימים אחרים. 
צץ החצב בעול החמה, פרחי יממה נובלים בדממה. 
יער שרביטים בשדות שממה, בתום מטרים באה תרדמה.
 
שנת תשע"ד היא שנה מעוברת, הכוללת 13 חודשים עם אדר ב'. ראש השנה חל בשני הימים הראשונים של חודש תשרי, ואינו מוזכר בתורה אלא במשנה. החגים העבריים המוזכרים במקרא, מציינים אירועים היסטוריים ומחזורים חקלאיים, אך ראש השנה ויום הכיפורים הם חגים שנועדו לעשיית חשבון נפש ושינוי דרכים.

החג מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה". "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם..." (במדבר כ"ט, א-ו). ראש השנה מכונה גם "יום כסה" שהוא ראש חודש, שבו הירח מתכסה ולא נראה לעין. האמרה "בין כסה לעשור" מתכוונת לימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, שהם עשרת ימי תשובה. בימים אלה חלה שבת שובה הנקראת על שם ההפטרה של השבת המתחילה במילים "שובה ישראל" (הושע י"ד, ב).

על פי המנהג, ביום הראשון של החג, בשעות אחר הצהריים אומרים תפילת "תשליך" ליד מקור מים, המציינת השלכת עברות בלב המצולות. "ותשליך במצולות ים כל חטאינו" (מיכה ז', י"ט). תשרי וחשוון מכונים "ירחי אסף" בלוח גזר המתאר את השנה החקלאית בתקופת המקרא. החוקרים מעריכים שהכתובת העברית שעל לוח גזר, היא מהמאה העשירית לפני הספירה. זוהי אבן גיר בגודל  7  ס"מ על 11  ס"מ, שנמצאה בתל גזר בשנת 1908 על ידי ארכיאולוגים בריטים.

החצב פורח, כשתש כוחה של חמה. לאחר תרדמה ארוכה, הוא מוציא עמוד תפרחת מבצל בעומק אדמה. הוא שייך למשפחת השושניים, שלפרחיהם יש שישה עלי כותרת, שישה אבקנים, שחלה עלית ופרי הלקט. הבצל אוגר בתוכו חומרי מזון במשך החורף והאביב, המאפשרים לו לפרוח בעונת היובש של סוף הקיץ, ולייצר זרעים עוד לפני רדת היורה.
הוא מקדים לפרוח, כאשר יש עדיין שפע של חרקים מאביקים, ההולכים ומתמעטים בסתיו ובחורף. העלים מופיעים מאוחר יותר, בגשמי החורף, כדי להימנע מהתייבשותם במהלך הקיץ. עיקר הריבוי נעשה מבצלצלים המתפתחים ליד בצל האם שהוא גיאופיט רב שנתי. הוא אוגר מזון ומים בחורף לפריחה בסוף הקיץ. הפריחה המאוחרת שייכת למעשה לעונה הקודמת, כלומר הפרחים שייכים למחזור הצמיחה הקודם.
עלי החצב מתייבשים בראשית הקיץ, והעלים החדשים שייכים לגידול של העונה החדשה. הוא פורח בסוף הקיץ, כדי להגדיל את סיכוייו להאבקת פרחיו על ידי חרקים. בזמן היובש של סוף הקיץ, אין הרבה צמחים מתחרים על האבקת פרחיהם, וחרקים מאביקים נמצאים בשפע.
הפרחים נפתחים לאורך עמוד התפרחת בהדרגה, מלמטה למעלה. בשעות הבוקר נפתח דור תחתון של פרחים הנסגרים לקראת ערב, ולמחרת נפתחים פרחים חדשים בדור שמעליהם.

אפשר לראות ריכוז גדול של חצבים בתל חלי המערבי, הנמצא ליד נחל ציפורי מערבית לכפר  ראס עלי, שמצפון לנופית. התל בולט מעל הנחל והמישורים המעובדים בעמק הצר שלרגליו. הוא נראה חשוף מרחוק, וכשמתקרבים אליו רואים "יער" צפוף של שרביטי חצבים פורחים המכסים את כל המפנה הדרומי. כדי להגיע לתל, אפשר לרדת מנופית לכיוון צפון מערב, במורד תלול מכוסה צמחייה ים תיכונית צפופה. יורדים לעבר גבעת עליל, הולכים מערבה לאורך נחל ציפורי, חוצים אותו אל גדתו הצפונית, והולכים מרחק קצר עד לתל החצבים. 

 

 

 

          

 

 

Comments