שיר וקינה

שיר וקינה  \ אהוד קלפון


שיר נבואי של דוד, וקינת דוד על אבנר.

שיר נבואי : (שמואל ב', פרק כ"ג, א-ז)

רוח ה' דיבר אלי, ומילתי על לשוני.

אמר אלוהי ישראל, לי דיבר צור ישראל.

מושל באדם צדיק, מושל יראת אלוהים.

כאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עבות,

מנוגה ממטר דשא מארץ.

כי לא כן ביתי עם אל, כי ברית עולם שם לי,

ערוכה בכל ושמורה.

כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצליח.

ובלייעל כקוץ מונד כולהם, כי לא ביד ייקחו.

ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית,

ובאש שרוף ישרפו בשבת.

 

קינת דוד על אבנר בן נר (שמואל ב' פרק ג, לג – לד)

ויקונן המלך אל אבנר ויאמר: הכמות נבל ימות אבנר?

ידיך לא אסורות, ורגליך לא לנחושתיים הוגשו,

כנפול לפני בני עוולה נפלת.

ויוסיפו כל העם לבכות עליו.

(יואב בן צרויה שר צבא דוד, הרג את אבנר בן נר, שר צבא שאול,

כנקמה על הריגת עשהאל אחיו בגבעון).

                                                 

 

Comments