זיכרון עם נרדף

זיכרון עם נרדף   \   אהוד קלפון


שבע עמנו חיי מרורים,

בארצות ניכר שדים ניעורים.


עלילות שווא וגירושים,

כפייה, שריפה ורעשים.


איכה גאתה שנאת דורות,

לעם ספר מקרין אורות.


לא מצא מנוח לכף רגליו,

תהומות אופל צרו עליו.


עמי תבל החריבו ארצו,

נדד ברוחות, דעך מרצו.


צמחו קנאים בקרבו,

הוסיפו לשברון ליבו.


כעלה נידף בשלכת,

בין שרפים המשיך ללכת.


נגזלו כתבי אבותיו,

נשמרו מסורותיו.   


צמחו אמונות בספריו,

נמחקו מהם אמריו.


שמר דתו במחיר דמים,

הביא מזור אל העמים.


צצה שטנה עם הנבטים,   

באה גאולה למעטים.                   

 

 

 

Comments