הנוף החי והגווע

הנוף החי והגווע  \  אהוד קלפון

 

נוף הוא צמח ועליו,

נחל זורם וגדותיו,

מצוקי הר וסלעיו.
 

                                    ריחות מטר ברגבים,

                                    טללי שחר בערפילים,

                                    שמי התכלת מאירים.
 

נופי העמק בשירים, 

חצבי קיץ מפתיעים,  

להקת עופות נודדים. 
 

                                    מרבדי שדות ירוקים,

                                    פרחי אביב הדורים,

                                    מרחבי דגן זהובים.
 

כולם חיים במארגים,

ביחסי גומלין סבוכים,

בתנאי קיום מורכבים.
 

                                    הכול נמצאים באיזונים,

                                    עד שמתערבים האנשים,

                                    ונופי בראשית משתנים.
 

לאט נפרמים החוטים,

בתי הגידול קורסים,

והחיים מתערערים.
 

                                    לגובה נובטים מגדלים,

                                    הכרך עשן בלי כוכבים,

חופים הם רק געגועים.

                                      

אנשים כבר לא חשים,

את החיים הגועשים,           

לטבע הם אדישים.

          

 

 

                                                                                                                                   

                                                                                                                                 

 


Comments