כיפור עוונות

כיפור עוונות  \  אהוד קלפון

 
סבכי לשון מותרים,

בתום לבב נאמרים.


אין מחילה בכיפורים, 

לחוטאים במחזורים.   

 

עוונות לב מתבטלים,   

במאזני צדק נשקלים. 


חובות אדם נאגרים,   

בספר זיכרון נשמרים.  

 

מעשים וכשלי מילים,

חקוקים באותות וסמלים.


פיוטי שירה רחוקים, 

צלילי שופר מרתקים.   

 

אדם כגבעולי שלפים,  

כברק ימיו חולפים.  


אחריתו אבק שחקים,    

כתביו בסלע חקוקים.   

 

מטה אוזן ישמע חכמים,

פוקח עין יראה נבונים.  


מתבונן בנבכי סתרים,

מגלה עולמות אחרים.   

 

חרדת ימים בעלילה,

חסדי לבב במחילה.


אור גנוז במסילה,

נפש זכה בנעילה.

   

    

 

 

                                                            

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments