אבק נוודים

אבק נוודים  \  אהוד קלפון


אץ אדם במסילה,  

זוהר חייו במחילה.  

 

אבק דרכי נוודים,

לוהטות רוחות כדים.    

 

פח יקוש בשדה טרשים,   

ארץ שרפים ולחשים.     

 

על שכמו עול קיומו,

בזיעה אוכל לחמו.

 

בימי צינת שלכת,

זמנו ממשיך ללכת.  

 

לומד חוכמת נמלים,

המיית שירת נחלים.  

 

רוחות ים בעננים,  

רגבי שדותיו איתנים.  

    

                                                     

 

 

 

 

Comments