עלמה בשבילי אביב

עלמה בשבילי אביב  \  אהוד קלפון


עלמה בשבילי קמה,

אלומה כשיבולים.

שזופה באור חמה,

בשדות עמק טללים.


צמתה כמגדלור,

בערמת החציר.

עיניה שופעות אור,

בכרמי הבציר.


על דרך עפר חומה,

רגשותיה ניעורים.

נפשה בלאט הומה,

בשדמות הנעורים.


שבילי אבק עמומים,

הזיכרונות ערבים.

מראות עבר רדומים,

רזי אותות כתובים. 


בערפילי אפלולית,   

שריקת קנים בגדות.

רינת אור גחלילית,

תוגת נחל בשדות.     


רוח צלילי נעורים, 

                    בשבילי האלומות.

עקבי מסעות קדומים, 

                    בנבכי החלומות.    

 

                                                     

 

 

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments