בין אלון ואלה

באפלולית דממה  \  אהוד קלפון

 

באפלולית דממה,

רוח ערב נעמה.

 

המיית לבב בדרכים,

המבטים נבוכים.

 

נמוגים הכוכבים,

באופל חשרת עבים.

  

משבים שאננים,

שמי ליל מעוננים.

 

רחף אבק בשבילים,

נדמו צלילי יובלים.

 

סהר דק בלבנה,

ראשית חודש ועונה.

 

על דרך עפר שדות,

פסיעות, טללים וחידות.

 

בין אלון ואלה   \   אהוד קלפון

 

געגועים רדומים,

לריחות וצלילים.

זיכרונות עמומים,

בעקבות השבילים.

 

אלומה כשיבולים,

זהובה באור חמה.

בשחר בוקר טללים,            

זקופה בשדה קמה.   

 

תכלת זוהר שחקים,

רחש זחילת שרפים. 

הדי רוח מרחקים,

המיית קולות שחפים.

    

שביל עפר בחורשים,  

בין אלון ואלה.

רזי אותות שורשים,

אור גנוז במסילה.     

  

תכלת זוהר שחקים,

רחש זחילת שרפים.  

הדי רוח מרחקים,

המיית קולות שחפים.

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments